קח את המילה "קיבוץ" על משמעויותיה ההיסטוריות-חברתיות-גיאוגרפיות ומצא את מקבץ השירים המתאים. נמצא גם נמצא. בשלושה דיסקים.
לפי יורם טהרלב – "אין אנשים שתיעדו טוב יותר את המפעל הקיבוצי מאשר היוצרים שנולדו וחיו בקיבוץ". קביעה מעניינת, לא ממש פרי מחקר, אבל במרבית מה שאנחנו קוראים "שירי ארץ ישראל" נמצא, סביר להניח, איזושהי נגיעה לקיבוץ. האוסף מנסה להיות כולו – קיבוץ, מכל צד שלא תרצו – כותבים קיבוצניקים, כותבים שכתבו בהשראה, נופים, אירועים. צירפו גם רשימה ארוכה של היוצרים ושמת קיבוציהם.
יורם טהר לב, יליד קיבוץ יגור, מתרפק בפתח דיסק 1 ("היו לילות") על כל מה שריח אוויר ואווירת קיבוץ. יורם רותם,  שערך את האוסף מקדיש אותו לקבוצת דגניה א' – "ערש ילדותי הראשונה", ובהתאם את השיר הראשון באוסף "דגניה שלי", שנכתב לשנת המאה של הקיבוץ ע"י חבר הקיבוץ איתן פרץ והולחן ע"י מוני אמריליו, שאחרי עלייתו לישראל מצ'ילה היה חבר בשני קיבוצים. הזמרת, כרמל אקמן, שהופיעה ב"כוכב נולד 6" היא בת קיבוץ ברעם. אז הכל בסדר – כל התנאים מולאו. שיר, כותבים, מבצעת – הם מהמקום הזה, מהזן הזה. אבל בואו לא נטעה: אין פה קונספט או ז'אנר ייחודי בסגנון "המוסיקה המזרחית/ ים תיכונית".השירים – מכל הסוגים, הטעמים והמינים.
דיסק 3 נפתח ב"אגדת דשא" של מאיר אריאל ושלום חנוך, שניהם בני קיבוץ משמרות. שלום היה בן 15 כשכתב את השיר עבור אחיו הבכור דני "בעל קול הבריטון שחיפש שיר לצורך אירוע בסגנון "יצאנו אט"… אריק איינשטיין הקליט את השיר ב-1974 לאלבומו "סע לאט". גם "לילה" כאן בגרסה של יהודית רביץ נכתב ע"י שלום חנוך במשמרות בהיותו בן 14. שנמצא בדיסק השלישי מצד שני – "אהבת נעוריי" שנכלל בדיסק נכתב שנים רבות אחר-כך ברטרוספקטיבה לאלבום "אור ישראלי" שיצא ב-2003. מהשירים של מאיר אריאל נבחר "ארול" שמתחיל במשפט: "בסוף מצאו אותו זרוק מתחת עץ אשכוליות אחד". 
לא מצאתי איזשהו קו ברור בעריכה. אין גם הסברים בספרון של הדיסק הראשון. עיקר החידוש כאן הוא בעצם האוסף וההערות הממוסגרות בצידו של כל שיר. תאריך היוולדותו, מוצא הכותבים (חשוב שתהיה להם נגיעה לקיבוץ), הסיפור מאחורי. למשל את "היו לילות" ששרה אסתר עופרים, חיברו יעקב אורלנד ומרדכי זעירא בהזמנת התיאטרון הסטירי "כל הרוחות" בסוף שנות השלושים בתל-אביב. ממש לא ב"משעולים דגניה וכינרת". "החולמים אחרי השמש" שמבצעי הפרברים בדיסק 2 נכתב ע"י יורם טהרלב וסשה ארגוב לסרט "הוא הלך בשדות" ומושמע בו על רקע נופים חקלאיים…
"הליכה לקיסריה" (אלי אלי) נמצא כאן, כי מחברתו (1942) חנה סנש הייתה חברת קיבוץ שדות ים, לפני שהוצאה להורג בארץ הולדתה, הונגריה. השיר נמצא במזוודה שהשאירה בקיבוץ. את השיר הלחין דוד זהבי, חבר קיבוץ נען "תוך חמש דקות בהינף התרגשות אחד"…
ויש שירים על הקיבוץ בהקשרים כאלה ואחרים: "הגבעטרון" שרים בת שישים לחגיגות 60 לקיבוץ גבע הרבה לפני הגרסה עם סאבלימינל, דודו זכאי בן קיבוץ עין השופט וחבר קיבוץ דליה שר "טוב לי בקיבוץ", אבל "כיף התקווה הטובה" כבר  שרה "הבלדה לעוזב קיבוץ" של יעקב רוטבליט ושמוליק קראוס – המתייחס לדור הנוטשים בהיבט של מי שחושבים שהם לא יצליחו בעיר ועוד ישובו לכור מחצבתם.
אז נכון: רוב השירים באוסף לא היו נכתבים אלמלא השראת הנופים הארצישראליים שהם הם תמונות הנופים של הקיבוצים, בין הר לבקעה, בין אקליפטוס לשיטה וע"י מי שהריחו ניחוחי חציר (גם שמו של ערב "ניחוחי חצר – בלדה לקיבוצניק" שנערף ב-1971 בבנייני האומה בירושלים) וחוו "אווירה חקלאית" ארצישראלית – דוד זהבי, איש קיבוץ נען שהלחין את "ניגונים" שמבצעת "שלישיית המעפיל", נתן יונתן, שהיה חבר קיבוץ שריד שכתב את "שוב יוצא הזמר", שהלחין יעקב שגיא מקיבוץ עין השופט, השיר הראשון שלהקת "הגבעטרון" הקליטה בצורה מקצועית. "הגבעטרון", דומיננטית באוסף – 7 שירים, חוה אלברשטיין והפרברים קיבלו מקום של כבוד, אבל לא מצאתי אפילו ביצוע אחד של נעמי שמר, ילידת קבוצת כינרת, שבשיריה השתקפו נופי הארץ, כמו השיר "אנחנו מאותו הכפר" בדיסק 2 בביצוע להקת פיקוד מרכז או "חורשת האיקליפטוס" בביצוע צוות הווי הנח"ל.
שמר לא הייתה זמרת גדולה, אבל ללא ספק מי שמזוהה יותר מכל עם שירת ארץ ישראל היפה, השורשית, המקורית. היא הרבה יותר משמעותית מאשר כמה חבורות זמר שמייצגות התיישבות העובדת והתנועה הקיבוצית, שנכנסו לדיסק.
אוסף של 70 שירים שמנסה לגעת במקומות שונים של 100 שנים לתנועה הקיבוצית, לא תמיד בהקשרים מדויקים, אבל במגעים נוסטלגיים יפים, כולל הסיפורים שמאחורי השירים. בעיקר – לדור שידע.