לאימא החדשה ששלמה בר תוקף בשיר קוראים גברת ריטה לין, מוכרת גם כגברת מתילפנידאט, תרופה פסיכותרפית המשמשת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. התרופה פועלת על מערכת העצבים המרכזית, ובנסיבות מסוימות יש לה השפעה מרגיעה, גם השפעה מעוררת ברמה המוחית. השימוש בה בילדים מעורר חילוקי דעות קשים. בר, כמו יעל אופנבך, חברת הברירה הטבעית, זוגתו של שלמה בר ואם ילדיו, שכתבה את הטקסט – יוצא נגד השימוש בתרופה בצורה נחרצת: בדף שהגיע עם הסינגל קורא בר להפסיק לחטט ברוחם של הילדים. הוא מדבר על "אובדן האינטואיציה של אימהות כלפי ילדיהן, אשר נותנות מבטחן במערכת החינוך המעודדת שימוש ריטלין"
לא אכנס לויכוח רפואי. רק אומר, כי אמי ז"ל מעולם לא שמעה על ריטלין. כמוני – דורות שלמים של אימהות גידלו בנים ובנות לתפארת ללא התרופה הזו.
אם לחזור למוסיקה – יש כאן אמירה עוצמתית. בר שר את השיר בכוונה שלמה, בדרמטיות נוקבת, מוסיף קולות ילדים תמים שבוקעים כמו מתוך חלום ומסיים בזעקת שבר. אין כאן ניסיון לענג האוזן, לא מנגינה שמזמזמים, אלא זעקה קורעת מעוטרת בצלילי המזרח ההולכת ומתעצמת במהלך הביצוע, כמו העניין בדמו ובחלבו. שיר של שחקן אחד, שהבעתו המשכנעת עושה את כל ההבדל.

שלום לך גברת ריטה/ לבית משפחת לין/ מדוע אינך מקשיבה / אינך מקשיבה לילדים? //
נכנסת מתוך חלום/ אל תוך חלום חדש צלול/ החלפת הרוך החום/ בחלום חדש חלול//
"אני רוצה לעלות להר/ לטפס על העצים/ להרגיש את המים/ הזורמים בנחל/ הבוץ הנדבק בסנדלים" //
אוי גברת ריטה / לבית משפחת לין/ אטמת אוזנך/ אינך מקשיבה לילדים// מתוך חלום אל תוך חלום/ חדש חדש צלול/ הכנסת את החלום לתוך קופסא/ והאמון חלול//
אוי גברת ריטה/ ריטה לין/ אימא חדשה/ רוצה לרוץ מהר ולהספיק/ לעוף כמו חץ למטרה/ בסולם בו את עולה למעלה/ כל השלבים מחוזקים/ הרופפים נשליך הצידה/ אל ארץ הצללים