אומרים שהיא חזרה הביתה. שריל קרו גדלה במיסורי, ליד ממפיס, לא רחוק מערי הסול של אמריקה. זה היה פס הקול של נעוריה. סערת הסול  מגיעה על הפתיחה ב- Our Love Is Fading. אחרי הרגאיי של "עין תחת עין", היא עושה קאבר ל – Sign Your Name,  של Terence Trent D'Arby, בעיבוד מיד-טמפו בנוסח אל גרין, והבונוס של הדיסק –  קאבר גם הוא בהצדעה לשורשי הסול –  I Want You Back של ה"ג'קסון פייב".
מילים פשוטות: זהו אלבום ה – Soul  של שרל קרו בהפקה משותפת שלה ושל Doyle Bramhall II, שעבד עם אריק קלפטון, ומי שיחוש גם משהו מהפקות של קלפטון סולו בשבעים במיקס של סול, רוק ורגאיי – לא אלך איתו לרב. Say What You Want מזכיר לי את סטפן סטילס (מקרוסבי, סטילס נאש) של Love the One You're With, כלומר הצליל של תחילת השבעים. Peaceful Feeling לוקח לסאונד של סלי ומשפחת סטון של Dance to the Music.

תרצו – אלבום נוסטלגי לימים שהסול מתקשר עם ארה"ב של מלחמת ויטנאם ופרשת ווטרגייט, מוסיקה ריתם נ' בלוזית אפביטית שיש בה אנרגיות חיוביות וחמות. נדמה לי שקרו הלכה על זה לא רק מתוך געגוע ומפני שהיא נהנית לחזור. העובדה שהיא מסיימת את הדיסק עם I Want You Back של הג'קסונים עם הקדשה למייקל, אז ילד בן 11, מדגישה את הערגה. אבל גם בערגה יש לפעמים הגזמה: ממוצע של 6 דקות לאחדים מהשירים. לא בטוח שזו הייתה כוונת משוררי הסול.

שווה להקשיב גם ל: Summer Day, Long Road Home, Peaceful Feeling and , Stop

Sign Your Name