אוגוסט ב1, 2010

משגעת לי ת'יום

אני כותב על המוצר החדש של יואב יצחק, רק כדי לומר שאם היה רף ציפיות מזמר בעל קול כמו שלו – השיר הזה הוריד אותו למקום נמוך יותר. לתומי חשבתי, כי זמרים מבכירי הז'אנר הים-תיכוני יביאו כבר משהו ממרום  גילם,

Noise

לא רק שאינני הולך להתווכח עם המעריצים של מילאנו: אני איתם באהבתם ללהקה הזו, שיודעת לעשות רוק חבל"ז קרא עוד

ההופעה 2010

לכתוב שרמי קלינשטיין כבש את קיסריה? המשפט הרי כבר עכשיו מעטר עוד כמה רשימות שנכתבו על הערב שלו באמפי הרומאי. למה למחזר את שכבר מוחזר ממוחזר ועוד ימוחזר. אבל הקונוטציה המלחמתית הזו, שקיסריה היא יעד שזמרים צריכים לכבוש כדי להוכיח שהגיעו

100 Miles From Memphis מאה מילים מממפיס

אומרים שהיא חזרה הביתה. שריל קרו גדלה במיסורי, ליד ממפיס, לא רחוק מערי הסול של אמריקה. זה היה פס הקול של נעוריה. סערת הסול  מגיעה על הפתיחה ב- Our Love Is Fading. אחרי הרגאיי של "עין תחת עין", היא עושה

אה אה אה אהבה

בואו לתיאטרון של גוש. ההצגה המוסיקלית כולה שלה כול האי-אה-אה-או ושאר העיוותים הקוליים. אחת ויחידה – בגוונים הקוליים, בהגשה הנועזת, ביכולת לצאת מתחום השירה הקונבנציונאלית. שישה שירים בלבד, שנשמעים כאפיזודה זמנית. ימי התיאטרון העכשוויים שלה. קראתי ראיון איתה בידיעות שנשמע

דילוג לתוכן