קני בארון, מבכירי פסנתרני הבופ, תפס ראש קליל כביכול על מוסיקה ברזילאית עם השלישיה שלו ( Trio da Paz) , אבל כששומעים את העיבודים, מתברר שהוא הציב לעצמו אתגר משמעותי. אני שומע את אילתורי הגיטרה האקוסטית המסחררים של רומרו לובמבו, את האלגנטיות בנגינת החליל של אן דראמונד, את ההקשה המדוייקת של ולטינו.
קני בארון הוא אחד מהדרגים הבכירים של פסנתרני הג'אז המודרניים. הוא היה הפסנתרן האחרון של סטן גץ, והמוזיקה שהם הפיקו (People Time ו-The Lost Sessions: Bossas and Ballads) היא מהמשובחות של גץ.
המפגשים האלה, שבהם הוא מנגן אווירת ג'אז עולמית מבוססת עמוקה, מוציאים ממנו את המיטב ומאפשרים לפסנתרנות הג'אז האפית שלו לזרוח בצורה הכי חזקה. התקליט מציג יצירות חדשות של בארון וחברי השלישייה מרגשות מבחינה קצבית ומציעות שפע של מקום לסולו הן בתקליט והן בהופעות החיות שלהם. בארון נפלא כמו תמיד וחברי טריו דה פז יוצרים שותפים אידיאליים
8 קטעים מהירים גם שקטים, מתובלנים פיקנטי, מנוגנים במקצוענות עילאית. התחכום הוא ביכולת של ברון ושות’ להיצמד למוטיבים של מוסיקה הברזילאית וגם לשמור על מסגרת ג’אזית מתוחכמת.
