כבר אמרתי או אמרו את זה לפני שישראל יכולה לארח את טורניר מפיקי הדאנס והטראנס העולמי הבא ולהציב שורה של מפיקי אנ.בי.איי. לא בטוח שיהיה לכך אפקט כמו לסיפור ההצלחה של עמרי כספי, אבל לפחות נדע שישראלים מחוברים למכונות מוסיקה מייצרות מוסיקת דאנס הם פוטנציאל של מעצמה, ויסלחו לי מי שיסלחו על ההיסחפות.
לא שהאלקטרוניקה המתועשת הזו מספקת דיסקים שממתינים להיכנס לרשימות האי הבודד שלי, אבל כשאני שומע Void, לא הייתי פוסל על הסף. אין לי שום ספק שאורן עמנואל, תמיר רגב ואופיר לוי (הלא הם Void) הם פרט לטכנאי סאונד מעולים גם מוסיקאים.
אני מקשיב לקטע שנפתח בצליל אווירה וממשיך למקצב דאנס + שירה. Lock & Key, הוא לטעמי אחד הלהיטים המוצלחים שנעשו כאן, מצטיין בנוסף לטקסט לא יומרני (על הכמיהה לשחרור שנמנעת בגללה) למנגינה והדרייב המלהיב של הקצב במיקס מדהים שמחזיר לניו וייב של השמונים, מלהיב לא פחות – Hunting Season – קצב הרסני בתיבול מזרחי-ערבי מתוחכם. Y M I (הסינגל מהדיסק – שיר על החיים הפשוטים בימי הנערות לעומת המתחים והביאוס בבגרות) כבר חושף כאן ראשים יצירתיים –לא דאנס שגרתי, אלא שיר מורכב של תמיר רגב ואורן עמנואל, ממש לא הרכב הטראנס-דאנס המצוי, פיוז'ן מצוין בין רוק-שירה-אלקטרו-טראנס. Keep It Kosher הוא דוגמה לאיך צריכה להישמע פאוזה בטראנס.
כבר אלבום אולפן שלישי ל – Void, וגם בלי ששמעתי את הקודמים שלהם – הוא מוסיקלי מאוד באוריינטציה של הז'אנר, משלב נפלא בין טקסטים, השפעות מאלקטרו, ניו מטאל, היפ הופ,רוק וטראנס, וכמובן עיבודים יצירתים.. אמנם סלט ושאר ירקות, אבל מאוד Void, יגיע לרחבות אבל יחגוג גם על המערכות הביתיות, כולל רמיקס הבונוס המבעיר.