פאניקה בדיסקו עם סימן קריאה לאחר המילה פאניקה. לא שההרכב האלטרנטיבי מלאס וגאס משדר הפרעות נפשיות במוסיקה שלו, אלא יותר במובן של ואללה. הגדירו את סגנונם emo-pop, משהו כמו תת סגנון של פאנק רוק עכשווי. פאנק ופאניקה כנראה אינם מסתדרים: ההרכב עבר שינוים (נטישתם של ג'ו ווקר וראיין רוס) שאחריהם הלהקה הפכה צמד עם ברנדון אורי Brendon Urie – הזמר והגיטריס  וספנסר סמית' Spencer Smith שעל התופים.
לא נראה שהצמצום השפיע לרעה. אפילו קרה לפאניקה דבר טוב. אני שומע פופ טוב מאוד.המוסיקה מזכירה ניו-ווייב שנות השמונים – צירוף יפהפה של סינתיסייזרים וגיטרות במהדורה מודרנית מלהיבה החל משיר הפתיחה "הבלדה על מונה ליזה", בביצועים האנרגתיים המאוד טובים של אורי בקול בעל טווח הלוואי על הרבה זמרים, בעיבודים יפים.
טקסטים: half the time, I'm a wolf amongst the sheep gnawing at the wool over my eyes, את השורה הזו אני מוצא בשיר Hurricane. נשמע די מטופש? שאתרגם? "חצי מהזמן, אני זאב בין הכבשים מכרסם הצמר מעל עיני"… מטפורות שנועדו נראה להביע תשוקה ותאווה מינית, שלא הן הסיבה להגיעה לפאניקה בדיסקו.
נראה ש – emo לפי הפאניקה בדיסקו כבר אינו תת-ז'אנר, לפחות לא לפי הדיסק הזה, לא רק בשל שפע הלהיטים הפוטנציאליים, אלא הצליל המהוקצע, האולד סקול פופ שחובר לרוק להרמוניות קוליות א-לה קווין, למקהלת ילדים בסיום של Nearly Witches, אולי נשמע קצת בומבסטי, אך עדיין לא מנופח באופן סתמי, ובמילים פשוטות – הפקה מוסיקלית מתוזמרת נפלאה (Ready To go) שמצדיקה מפגש עם הפאניקה.

. The Ballad Of Mona Lisa .1
2. Let's Kill Tonight
3. Hurricane
4. Memories
5. Trade Mistakes
6. Ready To Go (Get Me Out Of My Mind)
7. Always
8. The Calendar
9. Sarah Smiles
10. Nearly Witches (Ever Since We Met

פאניקה בדיסקו – הבלדה על מונה ליזה