ההופעה

קורט אלינג Kurt Elling

זאפה ת"א
5/5

בסוף הערב, אחרי ששר את "לואיזה" של ג'ובים, ניגשתי לקורט אלינג. צורך שכזה לומר דברים טובים, להביע התרגשות משירתו. אלינג יצא לרחבה ליד זאפה לחתום על דיסקים. ענק השירה הג'אזית יורד ממגדלו. זה לא היה קורה ברוק.
מצד שני: לא להאמין שזמר ג'אז בגודל הזה בקושי ממלא מועדון בישראל. מבחינתו – מ'כפת. רשם כמה מילים בעברית כדי לברך את הקהל בחנפה קלה. עשה עוד "ווי" על מפת הדרכים שלו. בעוד יומיים הוא בבלו נוט באיטליה, שם כנראה ימתינו לו ביתר התרגשות.
רגע, אתם רוצים להגיד שאוהבי ג'אז בישראל לא שמעו על קורט אלינג? שמשהו לא טוב קורה לקהל? ואולי הם היו מעדיפים את הרי קוניק ג'וניור או את מייקל בובלה המסחריים, שרוצים להיות סינטרה החדשים. אחת הסיבות שקורט אלינג הוא הזמר הנבחר ע"י עיתונאי הג'אז בארה"ב כמספר אחת, שהוא זוכה גראמי, שהוא בסופרלטיב – גדול זמרי הג'אז של הדור הזה, שוא אינו מנסה להיות פסואדו סינטרה. שקורט אליננג (45) לא מנסה להיות מישהו אחר פרט לקורט אלינג. ההופעה בזאפה הוקדשה בעיקרה לאלבומו The Gate – כשמאחוריו הרכב מצוין בראשות הפסנתרן ומנהיג ההרכבים לורנס הובגוד (Laurence Hobgood)
לאלינג (בעח הבריטון הבסיסי) טווח של ארבע אוקטבות, מיומנות טכנית מדהימה ועומק רגשי. השליטה שלו היא בכל – מהקול הגמיש, דרך הקצב, הביצוע הוירטואוזי כמו אינסטרומנטלי שבולט בין השאר בשירת סקאטינג נפלאה. הרפרטואר שלו כולל לחנים מקוריים ופרשנויות מודרניות לסטנדרטים, באלתורים מלאי השראה ומקוריות. אהבתי את הגרסה שלו ל- Steppin' Out של ג'ו ג'קסון מאלבומו החדש, מה שהזכיר לי הופעה מרטיטה לא פחות ממש באותו מקום – של ג'ו ג'קסון עצמו.
בהרכב פרט להובגוד, פסנתרן חיוני לאלינג, מי שצמוד אליו כבר כמעט 15 שנה, Harish Raghavan, הריש ראגאבן על הקונטרבס, תופים – Ulysses Owens Jr, וגם גיטריסט אורח – ג'ון מקלין שבלט מעל לכל הנגנים בסולואים שלו, שהזכירו את ג'ון סקופילד.
שיאים בערב: גרסתו של אלינג לבלדת הריתם נ' בלוז After the Love Has Gone של להקת "אדמה, רוח ואש" מהשבעים. אלינג באמת לוקח את השיר הזה לפסגה חדשה בקולו העשיר והגמיש, מעניק פרשנות חדשה משלו למילים. עוד בלדה – Dedicated to You מאלבומו החדש, אותה זימר אלינג באזכור מסוים לסטיווי וונדר. Nature Boy שלו מורכב, מיוחד, סוחף. ובהדרן הסיום דואג מר אלינג להשאיר אותנו מרוגשים עד האוזניים עם גרסה מתוקה-מרירה ל – Luiza של קרלוס ג'ובים. זה הרגע שאני חש צורך להגיד לו תודה על ערב נפלא.

Kurt Elling vocal
Laurence Hobgood keys
John Mclean guitar
Harish Raghavan double bass
Ulysses Owens drums

קורט אלינג קטעים מההופעה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן