Move Like This

The Cars המכוניות

הליקון
4.5/5

יש מקום להתאהבות מחודשת. כשמשווים את The Cars הזה למשובחים מהשבעים-שמונים, אלבומים כ Candy-O ו – Heartbeat City – מגיעים למסקנה שהזקנה טובה למוסיקאים. כאן לא מפטרים. כאן לא מוציאים ותיק מפני צעיר.
על מה אני מדבר? על היכולת למזג ניו-ווייב עם רוק-פופ מקורי שלוכד אותך במתיקותו בלי שתרגיש שזה מתקתק מדי. כ-24 שנים אחרי אלבומם האחרון של הקארס – ריק אוקאזק Ric Ocasek ושאר השורדים מהחבורה ההיא (ללא מקימה – נגן הבס Benjamin Orr) מצליחים להחיות את התמצית המזוקקת של הלהקה באוסף שירים שלא רק שאינו מבייש את עברם אלא אף מעוררו לתפארת. כבר על הפתיחה, כל שלושת הראשונים מראים שלא איבדו דבר מהאנרגיות שלהם.
הסגנון לא השתנה. העיבודים מייצרים צליל מהודק. במיוחד – Keep On Knocking. כשהם מאטים דברים לשיר Soon, שמזכיר את Drive הנצחי בצליל רענן יותר.
בהמשך לובשים העיבודים לבושיים רוקיים טיפה יותר כבדים, כמו Drag On Forever. קולו של אוקאזק מעורר איזשהו דג'ה וו. "המכוניות" מודל 2011 מצלצלות מנוע חדש, לא פחות מ"המכוניות" מודל 1978-84. הזמן רק השביח
.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות