את תאוותנו

עדי רז

מילים ולחן: עדי רז עיבוד והפקה מוסיקלית: אילן פוסטופצקי, אסף שגיב
4/5

אובדן התשוקה הופך למבע רגש נואש ונרגש, טקסט מעט מיופיף,סובל מחוסר קוהרנטיות – מילה כמו "פערים" היא לשון פרוזאית יומיומית שמקלקלת את השורות הפיוטיות. גם צירוף כ"אהבתי המפוספסת" לא ממש הומוגנית לטקסט שמתחיל במשפט כמו "צמחי הפרא שכיסו את השביל אל תוך ליבי פינו את מקומם לצעדייך".
המנגינה הסימטרית מסייעת לעדי רז לשדר את התחושה האמיתית, בשירת נוגעת, כאשר העיבוד (ניואנס מיתרים יפה) משתתף אף הוא בצערו ביצירת אווירה דרמטית-קודרת. עדי רז נשמע רומנטיקן הפופ התורן, מצטרף למגמה מתחזקת של זמרים ויוצרים צעירים ששרים במינור רומנטי קליט – מרן דנקר, דרך הראל סקעת ועד דור דניאל. מעניין לעקוב לאן הוא הולך זמר הרגש הזה.

צמחי הפרא / שכיסו את השביל / אל תוך לבי / פינו את מקומם
לצעדייך
ושם בתוך האבדון הכי גדול / הצלת את נפשי / הוארתי / ואת חשכו עינייך
את תאוות את תאוות / את תאוותינו / את אהבתנו
אני סולח / לאותם הפערים / שבתוכי / שמחות מתות / שתיקות בין העיניים / ובלבד שלי ממך / אין הסברים / ביום שעזבת מכאן / נסגרו לי השמיים
רוצה / את תאוות את תאוות / את תאוותינו / את אהבתנו / את תאוות את תאוות / את תאוותינו / את אהבתנו
אני שב אל הסביבה של ילדותי / רצות המחשבות/ הורגות בשקט / וגם כאן / במקום שהוא ביתי / עכשיו זה ברור לי / שאת אהבתי המפוספסת

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות