התזמורת הפילהרמונית הישראלית רקדה על הרבה חתונות קלילות במסגרת תוכנית הנושאת השם "קלאסיקה אחרת". תזמורת לכל עת, לכל זמר, לכל סגנון. הכל הולך בשם הפופוליזם. אבל אסתר עופרים היא שם נרדף לקלאסיקה. תרצו – קלאסיקה של הזמר הישראלי. אסתר עופרים בהיכל התרבות היא זמרת על תקן מריה קאלאס, כל הופעה והצימרור שלה, עם השנים, זה הלך ופחת. רף הציפיות הורד, אולי משום שאסתר הורידה ווליום, ניתבה עצמה לקריירה על אש נמוכה מאוד ללא חידוש רפטואר, ללא העזה. הפילהרמונית אולי החזירה משהו מההתרגשות ההיא.
על אסתר עופרים מעולם לא מדברים במונחים של קאמבק. היא כבר על תקן הנצחית, כזו שלפעמים עוד מתגעגעים לקולה, לדיקציה הנכונה, לטיפול המעודן בטקסט, לפרשנות המיוחדת. זה נשאר בדם. אצלה זה גם לא עניין של התחדשות, כי היא לא תעשה סתם פופ או דאנס או משהו אחר. לא לוקחת סיכונים גדולים, אבל מרחיבה רפטואר בדחילו ורחימו.
השירים המושמעים מתוך, "אסתר עופרים" היכל התרבות 2008, הקלטה של גלי צה"ל
שירים: לו באת (רטוש – שם טוב לוי), הינך יפה (מסורתי), ואותך (גרוניך-כספי), סוויט סונג (יידוב, צער הלילה (רביקוביץ-שם טוב לוי), מחמד לבבי (שרה לו תנאי), גוד בלס דה צ'יילד (הולידיי-גולדברג –לוי), ראה (מוהר-רכטר), בשדה פתוח (ויזלטיר – רכטר) חלמתי (רוג'רס המרשטיין), לילה לילה (אלתרמן זעירא), ציפור על תיל (לאונרד כהן), היו לילות (אורלנד-זעירא), מד אבאוט דה בוי (נואל קוארד) מון אופ אלבמה (ברכט-וייל) מי יתנני עוף (דוד שמעוני-מסורתי), איך זה שכוכב (זך-כספי) שירי סוף הדרך (לאה גולדברג – שם טוב לוי)שום דבר אינו בא (זך – פוליקר)נעולה היא דלתי (כצנלסון-שטקליס-זעירא)I Only Have Eyes (וורן-דאבין, Willow(וייט-מסורתי), הרעות (גורי-ארגוב), ואולי (רחל-יהודה שרת)
