חדש: אפלקציית פנס בסלולר במקום נר. זה קרה לקראת סיום, כשריקי גל שרה "מקום לדאגה". הסתובבתי לאחור ולא האמנתי: שלל אורות שהציפו את חלל ההיכל. נדמה לי שגם ריקי גל לא האמינה למראה עיניה. את תחושתו של מתי כספי קשה היה לפענח.
ריקי גל ומתי כספי בהיכל נוקיה? מישהו לא התבלבל? אייל גולן מודאג? ניצחון המיחזור? ההיה או חלמנו חלום?
לפני המופע היה מי שאמר לי: מה פתאום ריקי גל ומתי כספי בהיכל נוקיה. אני זוכר אותם מצוותא. זה המקום האידיאלי שלהם.
היינו יכולים להוסיף תמיהות כמו: ומה כל ההתרפקות הזו על להיטי עבר במקום לחדש? והאם הקריירות המדשדשות הן בעיקר קטליזטור לרכב על גל הרטרו.
כשריקי גל סיימה את הערב עם "נערת הרוק", באחד מביצועי השיא שלה, הבנתי א. שנוקיה לא גדול עליה. ב. כששני ענקי זמר כאלה נפגשים, יש הצדקה לקלאסיקה כמו לכל קלאסיקה.
החומרים קיימים. הם רק ממתינים לביצועים שיצדיקו את הפגישה המחודשת. ההצדקה היא בבשלות של שניהם. מתי כמעבד פרפקציוניסט, שבנה הרכב תזמורתי למופת, ריקי – שהשנים עושים לה רק טוב כזמרת. לא צורם שבגילה היא מנסה להיות גם זמרת רוק. מה שהתחיל מעט מהוסס, הלך והשתפר בהמשך: מתי בסולו של "היא חזרה בתשובה", ריקי נפלאה ב"מקום לדאגה", ב"מערבה מכאן".
שאזכיר מיהי ריקי גל? כמה פעמים כבר כתבתי את זה? לריקי גל מריעים באמצע שיר. אי אפשר להמתין עד שתגיע לסופו. זה הניואנס בהגשה, באינטרפרטציה, מנקודת הזמן בה היא נמצאת, יש לה הג'סטה הזו, עד שאינך יכול להמתין למחיאת הכף בסוף השיר.
גם הפעם: כמו נטענה מחדש, יודעת להטעין שיר בעוצמות מחודשות של אהבה ותשוקה, כאילו כל שיר – ביצוע חייה, כאילו סיפורו חייב להיות מסופר מחדש. שיר לפי ריקי גל אינו רק להיט. הוא מחזה שמועלה מחדש. חזרה לכל השירים שבזכותם היא מה שהיא: " ילד אסור", "מקום לדאגה", "היי שקטה", "חולשה לרקדנים", "מה זאת אהבה", "מערבה לכאן" ריקי גל אינה עולה לבמה רק כדי להחצין רגש. המנטורית בדמה יודעת, שאסור שרגש ירוץ לפני השיר. אסור שהמניירה תשתלט. ריקי גל מאוד תיאטרלית, אנרגתית, אבל נמצאת בתוך השיר, לא מאחוריו, לא מלפניו.
לא צורם שבגילה היא ממשיכה להיות גם זמרת רוק. זה אינו עניין של גיל. השנים עברו, אבל השירים מבחינתה עדיין מחוברים לגיטרות חשמליות.
כמה מילים על מתי כספי? היריעה קצרה. לא רק יוצר ורסטלי של מנגינות נהדרות, מעבד בחסד, קליידוסקופ של גוונים מוסיקליים, מורכבות מוסיקלית שיש בה המון דקויות, זה גם מתי הזמר של הומור וקריצת עין בשירים הקצביים, הרכות הנפלאה בבלדות.
כמה מילים על החיבור ביניהם? למעשה, הניגוד הזה שיצר רק דברים טובים, שהביא את המנטורית ריקי לומר: "תמיד ידעתי שבחרתי לעצמי את המנטור הטוב ביותר". כספי אמר "תודה" מנומסת. המנטור ותלמידתו לקחו אחריות של הפקה חדשה מושקעת. בעיצוב הסאונד, בתאורה. מסך שהקרין פרקים מעברם כמו בשיטת הקיטש האמריקנית. אבל זה לא קיטש של התרפקות. יש מקום רחב להתרגשות מחודשת.

שירים: הנה פתחתי חלון, ילד אסור ילד מותר, לא חלמתתי שתלכי, פה ושם, אמצע הבלוז, היא שלו והוא שלה, היא חזרה בתשובה, טוקיו גדולה, ימי בצורת, סליחה, יום שישי חזר, אילו יכולתי, על ראש שמחתי, אוהבת אותך יותר, בצער לא רב, מה זאת אהבה, היי שקט, חולשה לרקדנם, ילדותי השנייה, מישהו, מערבה מכאן, מקום לדאגה, נערת הרוק.
נגנים: יואב בונצל – תופים, אילן אביב – בס, יאיר מיכאלי – גיטרה, גד סרי – כלי הקשה, עידו זלזניק – קלידים, גלעד רונן – כלי נשיפה, אבנר קלמר – כינור, גיא פיגר כינור, חן שנהר – כינור, ניקי – כינור, יעל פטיש – ויולה, נועם חיימויץ' וינשל – ויולה, נעה איילי – צ'לו, הילה קרני – צ'לו, ענבל גרשקוביץ – קולות, שיר זהבי – קולות, מעיין שקד – קולות.
הפקה מוסיקלית: מתי כספי. סאונד: משה עציוני וערן פרדליק. במה ותאורה: רונן נג'ר.

 מתי כספי ריקי גל – ראיון