מגמת ההתקרבנות של גברים נכזבים מול נשותיהן האכזריות מפרנסת את זמרי המיינסטרים המקומיים. עומר אדם אינו ממציא גלגל חדש. יצרני שירים ממלאים  טקסטים בהבלים ובסיפורים מופרכים, ואדם שר אותם. איך זה שהיא מרגישה "מלכה" והוא לא  מרגיש "מלך"? אם אתם לא מתפוצצים מצחוק – אצחק בשבילכם. שום דבר לא מצחיק. אדם משחק אותה טראגי. ההתבכיינות לא נגמרת כאן – איך זה שהיא יודעת הכל, והוא רחמנא ליצלן, "שה תמים"? ואם ברחמים עסקינן – בקשו רחמים עליו  יען כי  נשאר לבד על המיטה.
משחק אותה לאורך השיר טון נמוך , יענו עצב עמוק. זעקת שבר ("נגמרו הכוחות / הלכו הימים") מלודרמטית – תגיע בתזמון אפקטיבי. מלודיה נוגה-ענוגה? –  ואללה. מנין היא זכורה לי? האם אני מאמין לעומר אדם בשיר הזה? אני רוצה להאמין, שהוא מאמין.  אני בכל אופן לא משתתף בצערו.

עומר אדם לבד על המיטה במאי: אלכסיי מלב

אם הייתי שלה אולי הייתי שמח/ כל הזמן/ הם מדברים עלייה ואני פתאום לא שומע
כי לאן אני אלך אם היא כבר לא מראה לי איפה הדרך
זה אבסורד/ היא מרגישה מלכה וכנראה אני לא המלך
ונגמרו הכוחות/ אין יותר מילים/ לי אין מה לעשות
לה אין אלוהים/ אני שואל שאלות/ היא מורידה בגדים/ ואז עולה זריחה
איך היא יודעת הכל/ ואני שה תמים היא באה בלילות/ הלכו לי הימים
נשארתי לפחות/ אלף פעמים/ לבד על המיטה
אם הייתי חכם אולי הייתי בורח/ כבר מזמן/ היא זרקה אותי כאילו שאני סתם מפתח
ולאן/ אני אפול אם היא כבר לא תתפוס אותי לעת ערב
זה אבסורד/  אני קניתי פרחים והיא הוציאה לי חרב
ונגמרו הכוחות/ אין יותר מילים/ לי אין מה לעשות
לה אין אלוהים/ אני שואל שאלות/ היא מורידה בגדים/ ואז עולה זריחה
איך היא יודעת הכל/ ואני שה תמים/ היא באה בלילות/ הלכו לי הימים
נשארתי לפחות/ אלף פעמים לבד על המיטה

עומר אדם פייסבוק