יש סיפור מאחורי הקלעים של השיר. לא בטוח שהמאזין הלא מיודע יבין את השתלשלות העניינים (*) או מה שמוביל מבית הכנסת ברחוב שד"ל בתל אביב לחיפוש אחר הדבר האמיתי. מה שתופס מיידית זה החיבור של אהוד בנאי לדאב-רגאיי, מקצב מתיידד ללא עכבות. ג'מייקה, רגאיי וראסטאפריי נמצאים חזק על המפה העולמית, גם המקומית. רבים וטובים הציצו ונפגעו. אתה שומע את המקצב הזה ומתחיל להתעורר. בנאי השתמש במקצב הזה ב"א ידיישע ראסטה-מאן", אז בעין הומוריסטית כדי את לבטא קדחת החיפושים של בן המערב אחרי כל השאנטי, האמונות והשיטות הרוחניות, ואחרי ששום דבר לא הועיל לממתינים לאיזה משיח שיעצור את הזמן, יחייה את המתים ויוריד את המן.
לא ברור מה המניע לעשות שימוש במקצב הזה לשיר החדש שמספר התפתחות שמובילה לשינוי במהלך החיים בעקבות קול פנימי של "קול קורא ומתגבר", שגורם לך למצוא את העצמי שלך, לגעת בליבת חייך, לגלות משהו שהיה רדום בך. סביר להניח שמדובר בשינוי הרוחני הגדול שבנאי עבר, תקופה בה גילה את הרגאיי. החיבור בין שירה (מנגינה) לדיבור (סיפור) הופך את השיר לבלדה אותנטית שנוגעת בהתעוררות הזו שהעירה את "הטרקלין הפנימי" והובילה ל"הדבר האמיתי". העיבוד הוסיף קולות רקע נשיים לקראת סיום שמשיבים רוח אופטימית בשיר המלהיב

* אהוד בנאי: "בשנת 1980 להקת זינגלה נתנה הופעות נפלאות אליהן הייתי הולך באופן קבוע. הרגשתי שיש להם בשורה חדשה. באחד מאותם ימים שמעתי איתם שיעור בבית הכנסת ברחוב שד"ל בתל אביב, על התודעה האינסופית שיש לעובר ברחם אימו. משהו רדום התחיל להתעורר. שנים אחר כך כשאשתי הייתה בהריון הראשון שלנו כתבתי בהשראת השיעור שיר בשם "אולטרסאונד", מאוחר יותר הטקסט הזה יהפוך להיות "עטוף ברחמים" של ריטה ורמי.
חלפו 42 שנה. מוצאי שבת אחד בשנת 2022 הגעתי לבית הכנסת ברחוב שד"ל לשמוע שיעור. הקדמתי קצת. השער עוד לא נפתח. עמדתי בחוץ וחשבתי על השביל הזה בזמן, מ-1980 ועד הרגע הזה. רשמתי לעצמי את שתי השורות הראשונות של השיר, אחר כך השלמתי אותו בחדר העבודה. היה לי ברור שזה יהיה שיר בלחן ובקצב של דאב-רגאיי. באותם ימים שמעתי הרבה את המוסיקה הזאת שנתנה לי השראה גדולה לשיר הראשון שהוצאתי לאור, 'א יידישע רסטהמן'. ואני עדיין בהקדמות, עדיין בחצר מחוץ לשער, לא בטרקלין הפנימי, מציץ מבין שלבי התריס אל תוך החלל המואר, בהמתנה לדבר האמיתי"

אהוד בנאי מתחיל להתעורר בימוי ועריכה: דרור פז

משהו רדום מתחיל להתעורר/ קול קורא הולך ומתגבר
בהמתנה לשיעור, בפנימיות התורה, בפתח בית הכנסת הגדול ברחוב שד"ל 5
מרוטשילד נשמעים צלילים של סמבה בהופעה חיה/ מתערבבים במחשבות על אור אינסוף ההוויה
כאן שמעתי לפני ארבעים ושתיים שנה את הרב מספר על העובר ברחם אימו
איך רואים מקצה העולם ועד קצהו עטוף באולטרה סאונד של רחמים
משהו רדום מתחיל להתעורר/ קול קורא הולך ומתגבר
הלכתי בעקבות להקת זינגלה ממועדון בודגטרון לבית מדרש בתל ברוך
האחראי על המקום אמר שהוא מחפש גנן, אמרתי לו שאני לגמרי בעניין
בזמן שהם ישבו בפנים עם הגמרא, אני בחוץ ניכשתי עשבים
בזמן שהם ניגנו על הבמה שמעתי קול קורא בין הצלילים
(אלף תשע מאות שמונים)
משהו רדום מתחיל להתעורר/ קול קורא הולך ומתגבר

בספר ההקדמות של הרב אשלג יש משל על מלך שמזמין את כל העם לארמון
הוא מעמיד על הדרך מכשולים קשים: צריך התעקשות גדולה, רק מעטים זוכים
ארבעים ושתיים שנה מנכש ומתעקש עדיין בחצר, לא בטרקלין הפנימי
בפתח בית הכנסת הגדול מחוץ לשער, בהמתנה לדבר האמיתי

משהו רדום מתחיל להתעורר/ קול קורא הולך ומתגבר
משהו רדום מתחיל להתעורר/ קול קורא הולך ומתגבר
מתחיל להתעורר/ הולך ומתגבר

אהוד בנאי פייסבוק