נגמר לו הדלק, נגמר לו הסוס מה שמתחרז עם "יום עמוס". איזה חרוז מעפן. מי ששרבט לאליעד את את שיר המתייסר בכאבי אהבתו המנותקת, מרח כאן טקסט שהיית משתמש בו בשיעור לכתיבה יוצרת כדוגמא לטקסט מְחוּרְטָּט. הוא לא יכול לישון כי היא באה לו בחלום. אם לא ישן – איך חולם? "היא באה לו בדלת" והוא תמה "איפה הנימוס שלך". הבנתם? אני לא. מה עניין נימוס לכאן? מה הוא רוצה שהיא תהיה תרבותית.?! גם לא ברור אם עזבה אותו, סתם משגעת לו את הראש, ומה בדיוק קורה בחלום.
אליעד שוחה בזרמי מיינסטרים אקראיים, אינו שולט בטקסטים שמספקים לו, משחק אותה מאהב מאוכזב במנגינה ובעיבוד שמשרתים את קולו הדואב והמתבכיין המטפס בהדרגה בסולם הרגש המתפרץ ומסתלסל. אינני יודע אם הוא מאמין למילים שהוא שר. אני יודע שאני אינני מאמין. הוא יקבל על ממרח הדמעות הזה מאות אלפי צפיות ולייקים "מדהים" ו"מהמם". בשורה תחתונה, אליעד כבר מסוג הזמרים שאינו שר את האמת שלו, אלא מוכתב על ידי יצרני פופ אינסטנט. ככה אין סיכוי להתקדם – לפחות לא מקצועית ואומנותית. קליפ האווירה עוד מרדד יותר את הנרטיב של השיר, סתמי, חלול אפילו כמייצג רומנטי.
אליעד באה לי בחלום
שוב את עושה סיבוב ליד הים/ כמו הגלים את במעגלים
ואני שוב מאבד את הטעם/ שלך בתוך החיים
תראי היינו בסיפור הזה מזמן/ כבר אין למה לכתוב לו המשכים
ואולי פשוט עדיף עכשיו/ לתלוש אותך לפתוח דף נקי
כי נגמר לי הדלק/ נגמר לי הסוס/ איי איי איי איזה יום עמוס
את באה לי בדלת/ איפה הנימוס שלך?/ במחשבות שלי לרוץ
אני לא יכול לישון/ לא יכול לישון/ כל הזמן את באה לי בחלום
אחרי רודפת/ איזה שגעון/ פתאום את איתי בכל מקום
בואי תמצאי כבר ראש אחר/ כי כואב להיזכר
לא יכול לישון/ לא יכול לישון/ כל הזמן את באה לי בחלום
שוב את עושה סיבוב ליד הים/ כשבא לך את פורשת מפרשים
שטה לי ברחבי הזמן/ אולי תשוטי לי מהחיים
כי נגמר לי הדלק/ נגמר לי הסוס/ איי איי איי איזה יום עמוס
את באה לי בדלת/ איפה הנימוס שלך?/ במחשבות שלי לרוץ
אני לא יכול לישון/ לא יכול לישון/ כל הזמן את באה לי בחלום
אחרי רודפת/ איזה שגעון/ פתאום את איתי בכל מקום
בואי תמצאי כבר ראש אחר/ כי כואב להיזכר
לא יכול לישון/ לא יכול לישון/ כל הזמן את באה לי בחלום
