"הולכת אחורה” של אמונה מחפוד הוא שיר שממוקם על התפר שבין פופ רגיש ואינטימי ובין ראפ דיבורי וחשוף בעיבוד פונקציונלי חכם עם גרוב פאנקי. זהו שיר שלא מנסה להרשים בכוח, אלא לספר אמת רגשית מורכבת, בקול נשי מודע לעצמו, פגיע ולא מתנצל.
ליבת השיר היא תנועה רגשית לא קדימה אלא נסיגה מודעת: – "כי כשאני בורחת מעצמי אז אני באה אליך” – משפט מפתח שמנסח את כל הדרמה  – הקשר אינו מקום של אהבה  אלא של הימנעות, האינטימיות היא תחליף להתמודדות עצמית, הפרידה אינה כישלון, אלא פעולה של יושר. הטקסט חכם במיוחד באופן שבו הוא מפרק רומנטיקה ("בוא וניפרד ונעשה את זה יפה”) מודה בפסיביות ובהכחשה, מציף פער ערכי־זהותי (דת, עתיד, משפחה) בלי להאשים. השורה: "בין מה שרציתי / לבין מה שרציתי לרצות” מסמנת בחנה מדויקת בין תשוקה אותנטית לבין ריצוי.
קטעי הראפ אינם כוחניים או מתריסים. אלה וידויים, מחשבות שנאמרות כמעט לעצמן, זרם תודעה רציונלי־רגשי. האזכור של כיפור, הילדים, הכיפה, שולחן שבת  אינו כהטפה, אלא כדימוי עתידי שמסרב להידחק הצידה.
הפער אינו “דתי־חילוני” בלבד אלא פער בין חזון לחיים.
אמונה מחפוד לא צועקת, לא מתפרקת. היא נשמעת בשליטה,  וזה חלק מהכאב, הטון מאופק, כמעט יומיומי, השירה הדיבורית מחזקת את האמינות. זה קול של מישהי שמנתחת מצב באופן רציונלי, גם אם עדיין כואב.
העיבוד הוא אחת מנקודות החוזק  של השיר: – מקצב פאנקי רך – מנוגד לתוכן הכואב, וכך יוצר מתח, פונקציונליות חכמה – שום צליל לא מיותר. החצוצרה (סשה פרשיץ) בחלק השני – רגע של נשימה, כמעט אנחת לב
היא לא דרמטית, אלא מהורהרת  כמו קול פנימי שמנסה לעכל. המוזיקה לא “בוכה,  היא מתקדמת קדימה בזמן שהטקסט הולך אחורה. זה ניגוד יפה ומדויק.
אם יש חולשה היא מינורית:. השיר ארוך יחסית, ודורש קשב, הוא אינו פונה למאזין שמחפש קתרזיס מיידי, אבל זו גם מעלתו. זה שיר שלא מבקש לרגש  אלא להיות מדויק.

"הולכת אחורה” הוא שיר פרידה בוגר, חכם ועמוק, שמציע אלטרנטיבה לפופ הרגשי הרגיל: לא דרמה  אלא הבנה, לא התפוצצות  אלא תזוזה איטית לאחור כדי לא ללכת לאיבוד. מעלתו – שילוב מוצלח בין פופ, ראפ וגרוב, עם טקסט שמכבד את המורכבות הנשית, הזהותית והרגשית.

*** הופק במסגרת מסלול הEP של בית ספר "רימון"

אמונה מחפוד הולכת אחורה

הולכת אחורה 
הולכת אחורה 
יש כלכך הרבה ממה לפחד 
אז הפסקתי להרגיש כמוך
מאמי אני נסגרת באמצע 
וזה ככה ברגע 
כי כשאני בורחת מעצמי אז אני באה אליך

ואני בניתוק רגשי בין יום ראשון ועד שישי 
אני שונאת את זה ואז אני שונאת את עצמי 
אמרו לי שבסוף אנחנו מתרגלים להכל 
אז התרגלתי אליך ואז הפסקתי לאהוב אותך 

בוא וניפרד ונעשה את זה יפה 
אני אכין לנו פתיתים נשב מרפסת כוס קפה 
יש פער שגדול עלי לא מצליחה לבנות גשר
בין מה שרציתי
לבין מה שרציתי לרצות 

חשבתי הפעם זה יעבוד לפי הספר 
חומה נבנית סביבי אני פסיבית, זה יהיה שקר 
אם אומר שאני לא רואה ת׳סוף שלנו 
אתה לא אוהב ת׳ים כי כנראה זה לא החוף שלנו 

זה תמימות וזה דפוק לחשוב שזה יעבוד 
להכניס ראש למיטה חולה לצאת עם מדחום 
כל הקשר עזוב במחלקה לאבדות
אתה לוקח אחריות ובתמורה

אני הולכת אחורה 
הולכת אחורה 
יש כלכך הרבה ממה לפחד 
אז הפסקתי להרגיש כמוך
מאמי אני נסגרת באמצע 
וזה ככה ברגע 
כי כשאני בורחת מעצמי אז אני באה אליך

ואם הייתי יכולה הייתי עושה חוק וסדר 
מוציאה 20 עונות כי אני מפחדת להיפרד 
אבל תגיד מי רוצה שיכאב לו, מי רוצה להתמסר להתמסד 
ולגלות שרע לו, אמרת לי – 
אם יש אלוהים. חובת ההוכחה היא עלייך 
אמרתי לך 'סתכל על הנוף ועל החיים שאתה חי
כואב לי בלב אנלא חשבתי שזה קריטי 
ביום שאמרת שאתה לא צם כיפור בכיתי 

וכשאמרת לי 'בואי ונחיה בהווה' 
לא הצלחתי, איך אפשר העתיד צועק לי ש –
דמיינתי ת'ילדים שלי הולכים לגן עם כיפה 
ודמיינתי דבר תורה שולחן שבת ולילדה בת מצווה

והדגלים הירוקים עושים מצעד לכבודך
מבחינתי אתה טועה, אנלא האישה בשבילך 
אולי הכל זה תירוצים אני כמו הר של אבנים 
נופלת איתן לתהום של עצמי ו- 

(כשאני בורחת מעצמי)

אני הולכת אחורה 
הולכת אחורה 
כי יש כלכך הרבה ממה לפחד 
אז הפסקתי להרגיש כמוך
מאמי אני נסגרת באמצע

כשאני בורחת מעצמי

אמונה מחפוד פייסבוק