. "התקווה 6" שרים "גיבורי על" בהקדשה לחיילי המילואים. למעשה – שיר הלל לערב רב הזה שנקרא "עם ישראל" שעזב הכל – קריירות, לימודים ועסקים כדי להילחם. הכותבים ערכו רשימה אקראית של בעלי תפקידים ומקצועות שכולם מהווים כקלישאת השיר – "גיבורי על".
עמרי גליקמן שר רשימה של אנשים כמו בשיח-סלון. הקו הנוגה בתחילת השיר משתנה לקצבי במתכון מוכר של "התקווה 6" – להקה ששומרת מלודי-הרמוני קצבי ללא ניואנסים. המציאות הופכת לפופ אמצע דרך
השיר נשמע מעין כתבה מוזיקלית המחבקת את כל החיילים ומשגרת מסר אחווה לאומי כללי על אחדות עם ישראל. השיר מחזיר את הגאווה והכבוד לחיילי המילואים ולקורבנות האישיים של האזרחים שנקראים להגן על המדינה. דרך תיאורי דמויות יומיומיות — מורים, עורכי דין, סטודנטים, אנשי הייטק, ועד נהגי אוטובוס ודוגמניות — השיר מדגיש את העובדה שגם אנשים שגרתיים, בשעת חירום, הופכים לגיבורים אמיתיים.
. השיר נכתב בעקבות פוסט שפרסם אסף פרי בו הוא תיאר מציאות שבה כל אזרח מכל מקצוע וקריירה מחזיק בדמות נוספת – צבאית. “נכון כולם נראים פה רגילים, אבל אנחנו עם של גיבורי על – בכל אחד תמיד מסתתר חייל מוכן להציל את העולם.” השיר מתאר צניעות לצד עוצמה – עם שלא שואף לתהילה אלא פועל מתוך תחושת שליחות.
זו קריאה ברורה השואפת לשבור את מוסד ‘הגיבור העל־אמיתי’, בכך שהיא הופכת כל אזרח לגיבור יומיומי, של ממש, – מציאות שבה לובשי המדים אינם דמויות פנטזיה אלא אנשים רגילים שהתכוננו מראש במילואים ויצאו להגן על הבית.
"גיבורי על" זכה למעמד של “המנון מלחמה”, ונשמע פעמים רבות ברדיו ובטקסים צבאיים
השירים “גיבורי על” ו־“עם ישראל חי” (אייל גולן) הם ביטוי חזק ופופולרי למצברוח הלאומי של הציבור הישראלי – במיוחד על רקע תקופת משבר, לחימה, אבל לאומי ואחדות. שירים כאלה משקפים מנגנון פורקן רגשי – נותנים שם ודופק לתחושות של אלפים. הם יכולים גם לשמש כלי לגיבוש זהות והזדהות, לעיתים, אפילו בשירים פשוטים אך מדבקים כמו “חרבו דרבו” שנשמע יותר קריקטורה לאומית
שני השירים, כל אחד בדרכו, מהווים תגובה מוזיקלית-תרבותית לקולקטיב שמחפש תקווה, עוצמה וזהות משותפת.
"עם ישראל חי" הוא חידוש לביטוי מסורתי מוכר, שהפך המנון חוסן לאומי בעיצומם של ימי מלחמה וטרור. שיר של תקווה ונחמה בזמן פגיעוּת. הביטוי הפך למעין סמל קולקטיבי – “אנחנו עדיין פה, ואי אפשר לשבור אותנו” – מסר פשוט אך עוצמתי שאומר – חיים – למרות הכו, ביטוי שמדגיש תחושת נצחיות והתמדה של העם היהודי, גם בזמנים של כאב ופחד. זהו ביטוי לסולידריות ועממיות יהודית המבטא אישור על המשכיות העם היהודי. השילוב של פופ נגיש ועממיות במוסיקה של אבי אוחיון ואופיר כהן יצר חיבור בין דורי בשיר, מהסוג שמיצר המנון שמעורר ומבטא השתייכות לזהות הלאומית, ומאחד סביב רעיון ורגש משותף.
גיבורי על כשיקוף של הלך הרוח הציבורי
אז המורה לתנך בגבעתי/ המורה ללשון מודיעין
השכן מלמעלה קבלן עבודות אבל חודש כבר במילואים
עורכת הדין היא קמב"צית/ עושה משמרות באוגדה
אחיה איש הייטק בכיר עכשיו הוא צלף על גגות ברצועה
מנהלת הסניף הקשוחה של הבנק היא סמג״ד ביהודה ושומרון
דורון הוא בעל חנות צעצועים עכשיו הוא מ״פ בשריון
ועמדי שלנו כפרה שלרוב מזמר בקיסריה
לוחם הנדסה מתאושש בגבורה אחרי שנפצע בלב עזה
נכון כולם נראים פה רגילים אבל/ אנחנו עם של גיבורי על
בכל אחד תמיד מסתתר חייל/ מוכן להציל את העולם
הנהג אוטובוס של דן/ זה שתמיד עומד בזמן
הוא עכשיו מפקד סוללת תותחנים בדרום ליד ניר עם
ויש סטודנט בטכניון/ באמצע תואר ראשון
הוא סרן במיל בעוצבת הגליל כבר חודש בגבול הצפון
יש פה דוגמנית פראמדיקית/ יש פה חשמלאי שהוא מאגיסט
יש את יוני נגן סקסופון מחונן שהוא קודם כל מטכליסט
יש לכולם ארון נסתר/ או ארגז גדול מאובזר
יש בו סט של מדים וגלימת מילואים מוכנות תמיד לאתגר
נכון כולם נראים פה רגילים אבל/ אנחנו עם של גיבורי על
בכל אחד תמיד מסתתר חייל/ מוכן להציל את העולם
וזה לא משנה אם באמצע החיים או באמצע משחק כדורגל
כולם יעזבו את הכל בשנייה אם יקרא להם הדגל
פה זה לא יקום מקביל לא מציאות של מארוול
זה הסיפור שלנו – עם ישראל
