גלעד כהנא. צילום:מרגלית חרסונסקי

מי שלא חולם, כועס – השקה

ג'ירפות

בארבי ת"א
4/5

מי שלא חולם, נשאר במקום. כן, אני מדבר על גלעד כהנא, הג'ירף הממושקף הדומיננטי נכון לעכשיו. אחרי הערב יש לי הצעה: הגיע זמן שינוי. כהנא זמר, גם בדרן, יש לו סטנד אפ, יש לו דיבור עם קהל, הוא אמן ספוקן וורד מעולה. יש לו זרם תודעה. יש לו הפתעות. זו אינה רק המוסיקה. אני רוצה לקנות כרטיס להופעת הכל כלול שלו. יכול להיות  חבל"ז. אני מקווה שג'ירפות אינן כועסות, אבל כהנא יסתדר בלעדיהן.
הגזמתי? סטנד אפ זה כשהוא פונה למעריץ ומזמינו בנונשאלנט וולגרי למצוץ את השפיץ של הנעל שלו. (מתוכנן או מאולתר?). זה לא רק הסטנדאפיסט הסרקסטי, זהו גם השחקן שסיפר בסערת רגשות מרטיטה לא טיפוסית (היו דמעות?) את הסיפור על השתלשלות הדברים עד שנודע לו על מות אמו, שבעקבותיו נולד שיר ההצלה "האור הזה לא קטן". הגם שהקטע לא תאם את האופי של הערב, הוא הרגיש חזק מאוד.
זה הקומיקאי שיורד על עצמו, שיורד אשכרה לטייל בתוך הקהל, שלא חושש לדבר פוליטיקה, ובין השאר (יאיר נתניהו) מזמין את מירי רגב לעלות לבמה. הגיעו 6 שירים מהאלבום החדש של ג'ירפות, כמות יחסית גדולה להופעת השקה, כאשר כל האלבום מכיל 9 שירים. לא סתם נבחרה הכמות הזו – זהו אלבום טוב שראוי לייצוג משמעותי, הגם שיש בכך (שילוב של חדשים) הימור/סיכון מסוים, כי הרוב מגיעים לשיר את השירים המוכרים, כפי שכהנא ציין בעצמו.
"זה לא נהיה יותר קל לא לקלל, רק לברך/ והזיעה קרה קרה/ לחבק את מי שיש". שר כהנא. קריאת Help נואשת יוצאת מפיו. המנגינה והעיבוד מתחבקים, ומתברר שאצלו זה נהיה דווקא יותר קל, במיוחד כשמדובר בעוקבים אחריו.
כתבתי על האלבום: "ג'ירפות – לא נועדו לכל משתמש. גם האלבום  החמישי מייצר חלקים ביזאריים מזרם התודעה גלעד כהנא, שהוא אינו  יוצר נרטיבי קונבנציונאלי, אלא כותב בחשיבה אסוציאטיבית, שצריך לחפש את ההקשרים הרעיוניים על פני הרצף.
בהופעה, צריכים לחבר את כל החלקים הקודמים שלו לשלם. גלעד כהנא הוא דבק חזק מאוד במהותו ה"אלטרנטיבית". ארז רוסו – גיטרות, יאיר קז – בס מוסיפים דבק חיוני משלהם.
כאמור, כמו בהופעה הקודמת של ג'ירפות, הרגשתי One man show. זה השחקן שבזמר, הזמר שבשחקן, זה הסרקזם שלו בקטעי המעבר, הסינתוז של הקול ב"למה זה קורה לי".
שורת סיכום: על כהנא, לקחת פסק זמן מג'ירפות כדי להגשים את תיאטרון הרוק שלו. יהיו לו הרבה סולד אאוט.

מי שלא חולם, כועס – ביקורת אלבום

שירים: אם פתאום, שימי עין, לכת, יש לו בחורות כמו מים, 747, אין בעצם זמן, אני מת, לא יודע למה זה קורה לי, האור הזה לא קטן, שבור זה גם חותך, מונוגמיה, אין כניסה לפילים, גג, וואו, הכלבים, מע שלא חולם, כועס, רמי מואשם בהחזקת סמים קלים.

צילום: מרגלית חרסונסקי

גג

וואו

הכלבים

מי שלא חולם, כועס

שבור זה גם חותך

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות