איך "דימיון חופשי" של יצחק קלפטר הפך לדאנס? גילינו אותו באלבום החדש, הרביעי, של הגיטריסט מאיר בן מיכאל Deep After – עיבודים גא'זיים לקלאסיקות ישראליות, חיבור של הסטנדרט האמריקאי למלודיה הישראלית בתזמורים לכלי מיתר וקולות. למעשה – גרסה שיצאה כסינגל עוד ב-2012. זהו עיבוד מפתיע לשיר האלמותי, שמפליג על כנפי הדמיון ומתייפה באלקטרוניקת דאנס ובצלילי אוירה (לאונג') העטופים בהרמוניות קוליות. קולו של קלפטר נשזר בדיבור בריטוני, ובימים אלה שלאחר לכתו, הוא נשמע כעולה מן האוב. העיבוד עוטה במעטה מסתורין שאולי לא הכי שייך לקונטקסט, ובכל זאת צובע את השיר בצבע חושני יפה .
בן מיכאל הוא גיטריסט ויוצר ורסטילי חוצה גבולות סגנוניים, פורט פריטה ג'אזית מופלאה מייצר סאונד ג'אזי ישראלי רענן מלא השראה.. תקשיבו לנגינתו הוירטואוזית ב"שיר בין ערביים" (יהונתן גפן – שלמה יידוב) בעיבוד לקולות רקע. באותה רוח – צלילי "תשאירי לי מקום לחבק אותך" בחלום (אמיר בן דוד, להקת אבטיפוס) שמעניקים לשיר ממד אינסטרומנטלי נדיר ביופיו.
החיבור עם קולות הרקע ב"לילות הסתיו" (דוד פוגל – שם טוב לוי). נשמע כניסיון מלאכותי משהו להוסיף "אווירה" לשיר. כאן הייתי מסתפק באלתורי הפסנתר המשלימים את המשוט של הגיטרה בשיר. לעומת זאת ב"שדמתי" (יצחק שנהר–ידידיה אדמון) התזמור המורכב הוסיף שכבות שתרמו למעין יצירה חדשה. בן מיכאל כמו הפקיע את היצירה מחלקת ארץ ישראל שלה (הדודאים) לטובת ג'אז ליגת על, כזה שניזון מהשיר המקורי כדי להפליג למרחקים.
שלושת השירים האחרונים אינם גרסאות לשירים ישראלים אלא קטעי ג'אז מקוריים העומדים באלבום בפני עצמם, לא תורמים לאחדות של האלבום, אבל מבליטים את המיומנות הג'אזית הגבוהה של מאיר בן מיכאל. ב"אוחיל יום" מארח בן מיכאל את רנדי ברקר בחצוצרה ואת ויקטור ג'ונס בתופים. אבי אדריאן על הפסנתר ודוד מיכאלי – בס.
דמיון חופשי יצחק קלפטר ומאיר בן מיכאל