דנה איבגי יושב מול הנייר

בגרסה שלה לשירו של אריק איינשטיין, דנה איבגי שימוש נרחב בהרמוניה נוסח שירי הגוספל האמריקאיים ומרחיקה אותו משברון הלב האינטימי שלו

יוני 13, 2023

מילים: אריק איינשטיין לחן: מיקי גבריאלוב עיבוד: דנה איבגי

 3.5/5

לפני 37 שנים כתב אריק איינשטיין שיר אפוקליפטי: "יושב מול הנייר, העט ביד כמו חרב/ יושב מול הנייר, רוצה לשפוך הכל./ יושב מול הנייר, רואה אותך נופלת/ מביט אל הנייר ולא יוצא לי קול./ אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן/ שברת לי את הלב לחתיכות קטנות./ היה לנו חלום ועכשיו איננו/ אני כל כך עצוב שבא לי לבכות".
השנה 1986. מדינה אחרי אינפלציה, טרום אינתיפאדה, התנועה הקיבוצית – על הפנים, חמאס בשער, שיתוק פנימי ואובדן דרך. זה מה שראה אריק מול הנייר בחדרו התל אביבי לקראת ערב – מדינה מתמוטטת, או במילות ה שיר – הולכת פייפן. לא מדובר בישראל שהשתלבה בעידן הגלובלי והפכה מעצמת הייטק. אלא בישראל שהתפרקה מהחלום שלה, מדמותה כחברה סוציאלית, מאיבוד צלמה האנושי. אריק סימל הטוב שבנו, הקול הערב שלנו. דווקא משום שלא היה פוליטי ושר מחשבות פשוטות – הוא ביטא היטב רחשי לב של רבים. הכאב נבע גם מגעגועים למה שאולי היה כאן פעם, שלא ידענו להמשיך. אריק של "ישראל היפה" הזו פשוט התאבל על מולדתו בלחן של מיקי גבריאלוב שהעצים את התחושה.
מותו של אריק היה לא רק אובדן של אדם ואמן נפלא, אלא השאיר אותנו בתחושה שהלך איש שייצג את ישראל אחרת. נשארנו כמו יתומים ללא נוכחותו המחזקת. השנים אחר כך אכן חיזקו את התחושה של "אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן".
דנה איבגי בגרסת הלייב שלה חושפת הזדהות נכון ל-2023. אני לא יודע אם הבחירה שלה נובעת ממחסור בשיר מחאה חדש, שיביע את תחושת היאוש מהמדינה. החזרה שלה ל"יושב מול הנייר" היא גם סוג של מחווה לאריק מתוך התייחסות ללמה שמתחולל בארצנו.
מתחילה נמוך, עצוב, דגש על כל מילה, שירה מהלב. אקורדים אפקטיביים של פסנתר. בהמשך מוסיפה קולות מתלווים שהופכים את השיר לשירת יחדיו מקהלתית כולל סולו גיטרה, וגם מאמצת קולה לשירה מלודרמטית בנוסחי שירי הגוספל האמריקאיים תוך שימוש נרחב בהרמוניה. לא התלהבתי מהעיבוד הזה, משום שהוא מוציא את השיר מפרשנות אישית אינטימית ומעניק לו נפח לא קוהרנטי.