עיון ביקורת

הכוכב הבא לאירוויזיון , זמרים מפורסמים מנסים לשקם קריירות (עם שירה בריאלוב, איציק שמלי, דצמבר 2019)

הכוכב הבא לאירוויזיון, מה נשמע

מאיה בוסקילה ניסתה לעשות קאמבאק ענק באמצעות "הכוכב הבא לאירוויזיון". היא הודתה שיותר מאשר חשוב היה לה להגיע לאירוויזיון, היא נזקקה לחשיפה מחודשת. אכן: נחשפה מחדש – הקול הגדול, הביצועים המלודרמטיים. בוסקילה בנתה על האירוויזיון, כאילו כל מה שעשתה עד עכשיו הוא אין ואפס לעומת הצלחה בתחרות. האם במקביל לשיפור התדמיתי הצליחה להציג תעודת זהות אומנותית חדשה? – אני בספק.
זו כבר כמעט מגמה בתחרות הריאליטי מוסיקה:  זמרים מוכרים, בעלי קריירה, מגיעים לאודישנים של "הכוכב הבא לאירוויזיון". איציק שמלי סיפר כי החליט לעשות את  את זה אחרי שראה את בוסקילה. אני כלל לא בטוח, שזמרים בעלי ותק, ניסיון וכישרון מוכח מתיצבים לאודישנים במטרה לזכות בתחרות. החשיפה המחודשת  לצד זמרים צעירים ואנונימיים היא מניע במיוחד למי שהקריירות שלהם מדשדשות. שירה גבריאלוב הגיעה לשיר קאבר ל – Shallow של ליידי גאגא ובראדלי קופר כדי להכריז שהיא עדיין כאן.  היא הלכה על להיט בטוח, בשלב זה המקצועיות מעניקה לה יתרון, לא בטוח שגם בהמשך. היא תצטרך לחשוב גם מחוץ לקופסה.
גם דנה לפידות וניקי גולדשטיין לא לקחו סיכונים ובחרו שירים מאוד נחשקים: לפידות התייצבה לעשות קאבר ל-All By Myself, להיט הענק של אריק קרמן (1975), שזכה לגרסה בלתי נשכחת של סלין דיון (1996). הבחירה בשיר הזה סימנה ניסיון מעט שקוף ללכת על ביצוע גדול מן החיים, ואכן לפידות פתחה מבערים. גם איציק שמלי, כוכב הזמר הים תיכוני, לא לקח סיכונים, והלך על להיטו הגדול "כמה חסר" בסגנון סאן רמו של פעם, כשהוא סוחף בשירה רגשנית את בן אל לשיר איתו.
אני לא התרגשתי עד דמעות, כמו שירי מימון. היתה לי תחושה ששמלי עושה מניפולציה על התחרות, שהוא לא שייך אליה, ושהפקת התוכנית הפכה את ההשתתפות שלו לאירוע גורף רייטינג. אין שום ספק: הצבת כוכבים מול מתמודדים אנונימיים היא מקדם צפיות בטוח, ומבחינה זו ההפקה לא תפספס שום הזדמנות לעשות שימוש בשם פופולארי.
דניאל בן חיים, בוגר כוכב נולד 5, מנסה כבר 11 שנים לפלס דרכו לצמרת ללא הצלחה יתרה. דניאל, (32) ששר גרסה ל"אם תבואי אליי" של עידן רייכל, הוציא סינגלים רבים בשנים שעברו בסגנון ים תיכוני. הבעיה היתה שהוא הלך על רפרטואר שאינו מייחד אותו  מול זמרים אחרים, שהתבססו בצמרת הז'אנר. איתי לוי מכיר אותו מהטברנות, מה שאומר כי המשיך להופיע אבל לא פרץ בגדול. האם ההופעה המחודשת בהכוכב הבא מעידה על מפנה? אני נוטה להסכים עם אמדורסקי. דניאל בן חיים הוא זמר מקצועי טוב, אבל השירה שלו אינה מייחדת אותו מזמרים אחרים בסגנון הזה.
האם הכוכב הבא לאירוויזיון  צריכה להפוך במה לזמרים מוכרים וותיקים, שהקריירה שלהם בדעיכה? – לא בטוח. נכון, יש כאן סקרנות ומציצנות ונושאים לשיחות סלון, אבל התחרות הזו נועדה למצוא קודם כל את הכוכב הבא, שגם ייצג את ישראל באירוויזיון, לא להיות במה לשיקום קריירות. הדוגמא של נטע ברזילי היא כל הסיפור, וזה סיפור נפלא.

הערה לאמדורסקי: הקביעה הכאילו רציונאלית, שזמרי אופרה הם פאסה, וכשמתבקש – אין להם מקום באירוויזיון, מעידה כמה השופט אינו מתמצא במה שמרחש בעולם המוסיקה.
מדובר במתמודד דייב ספקטור ששר את Caruso, השיר האופראי הכי פופולרי בעידן הזה. לא סתם בחר ספקטור בשיר הזה. זמרים רבים על התפר שבן פופ לאופרה בוחרים לבצע אותו. אנחנו נמצאים בעידן שמגמת הקרוס-אובר שולטת בתעשיה. "קלאסיקל קרוסאובר", זה לא בדיוק "קלאסית קלה", אלא צומת מוזיקלי שבו נפגשים קלאסי עם פופ ,מוזיקת עולם, ג'אז ואפילו רוק. הכפר הגלובלי אוהב החנפות בנוסח זמרי אופרה, שהולכים על תמהיל קלאסי פופ – פוצ'יני, ביטלס, טנגו וברודוויי. מוזיקה קלאסית קרוס אובר יכולה להיות גם קטעי ג'אז מאת גרשווין וקול פורטר בעיבודים לרביעיית פסנתר ג'אז ותזמורת. או ז'אק לוסייה מאלתר על מוזיקה של באך. הצ'לן יו-יו מה מנגן סמבה ובוסה נובה.

הדוגמא הבולטת בארה"ב הא זו של ג'וש גרובן.(38)  עשרה מיליון אמריקנים רכשו את אלבומיו. כששאלו אותו מה הוא רוצה להיות לכשיגדל, הוא אמר פאבארוטי, אבל עם נטיות פופיסטיות. ספרדית ואיטלקית הן שפות רגש, אבל במקרה של גרובן גם אנגלית מאומצת לצורך נוסחת שירת הרגש האופראית.
הוא בדיוק ה- Classical crossover היינו – לא קלאסי אוריגינאלי, משהו בין ובין. המנעד של גרובן נע בין בריטון גבוה לטנור נמוך. לא חשוב אם זה פופ, קלאסי, גוספל. גרובן מאמץ רפרטואר רחב, משירי טלנובלות סוחטי דמעות דרך ביצוע ל"אולטימה נוטה", והוא מגיע עד המקהלה של התזמורת הסימפונית של לונדון, ואפילו ל"ליידסמית' בלק ממבזו", חבורת הזמר האפריקנית. עוד דוגמא: להקת הבנים Il Divo. חבורה של של זמרי אופרה צעירים עם סקס אפיל ענק, שחוברו יחדיו מארצות שונות, ומצליחים להלהיב גברות בנות שישים שמגיעות לבמה לקבל חתימות, להעניק פרחים ודגלונים.

שירה גבריאלוב – Shallow

איציק שמלי – כמה חסר

דניאל בן חיים – אם תבואי אליי

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *