חנן בן ארי עושה שימוש ב"עטלף עיוור" כדי להתעמת עם האמת על עצמו מול העזר שכנגד שמפחדת להסכים שיש בעיה בחייהם. . שנים שבזבז על "להיות כמעט", חוסר יכולת לגלות את חולשותיו, "נרקומן של אושר" שמפצה עצמו על עצבונו בכתיבת שיר. עדיין הוא מקווה שיש מוצא בעזרתה – "אם יש עיניים/ אם את עדיין/ אם את לעד/ אם יש שמיים חדשים אז תני לי יד". 
אגב, לעיוור יש  חושים מחודדים, שמיעה, דמיון, ריח, מגע. להיות עיוור זה גם הקשבה, רגישות, מבט פנימי. לא הכל זה עיניים., לכן הדימוי שבן ארי השתמש בו לא הכי מוצלח.
הפתיח יותר מאשר מזכיר את Running Up The Hill של קייט בוש (עיבוד – תומר בירן) כלומר מרגיש כמו העתקה. המוסיקה המלנכולית מסגירה רגש אמת. מבחינה זו – השיר חושפני ממדרגה ראשונה, מגיע  מנימי תחושותיו של בן ארי.

*** חנן בן ארי: " בשנה האחרונה אני עובד על אלבום חדש ומופע חדש. כותב את החיים שלי כמו שלא כתבתי אף פעם".

חנן בן ארי עטלף עיוור

אני אינני מי שהייתי, מי שהכרת/ כמה שנים בזבזתי בלהיות כמעט
כי לא ידעתי איך לגלות לך את חולשותיי/ גם לעצמי סיפרתי סיפורים עליי
אני עטלף עיוור/ צועק את חיי בחושך/ אני ישן וליבי ער
אני נרקומן של אושר/ כותב בלילה שיר/ זה מנקה ממני עצב
כשנגמר לי האוויר/ אני בוכה לבד ברכב/ ואת בוכה בפנים
אני רואה אותך נשרפת/ את מפחדת להסכים/ שזו לא סתם תקופה חולפת
אני כותב בלילה שיר/ זה מנקה ממני עצב/ כשנגמר לי האוויר/ אני בוכה לבד ברכב

תן לי ת׳כח/ למצוא בי אומץ/ לראות סימן/ כי גם הילד שהיה בי/ מת מזמן
אני אינני, מי שחלמתי/ מי שדמיינת, פקחתי עיניים/ והפכתי לאט/ לעטלף עיוור
צועק את חיי בחושך/ אני ישן וליבי ער/ אני נרקומן של אושר
כותב בלילה שיר/ זה מנקה ממני עצב/ כשנגמר לי האוויר/ אני בוכה לבד ברכב
ואת בוכה בפנים/ אני רואה אותך נשרפת/ את מפחדת להסכים/ שזו לא סתם תקופה חולפת
אני כותב בלילה שיר/ זה מנקה ממני עצב/ כשנגמר לי האוויר/ אני בוכה לבד ברכב

אם יש עיניים/ אם את עדיין/ אם את לעד/ אם יש שמיים חדשים אז תני לי יד

חנן בן ארי פייסבוק