עיון ביקורת

טיר פור פירס, אני נכנע לחולשות הנוסטלגיות שלי (היכל מנורה מבטחים ת"א, יולי 2019)

הופעות חו"ל, מוסיקה הופעות, מוסיקה פופ

הסיום החזיר ל-1984. קורט סמית' ורונלד אורזבל עושים את Shout שלושים וחמש שנה אחרי אחרי שהלהיט הזה כבש עולם.  הקהל בטירוף.   אנחנו ב-2019,  ואני נכנע לחולשות הנוסטלגיות שלי וקובע:  זמנם לא עבר. שנתיים אחרי הסולד אאוט בתל-אביב, Tears For Fears מחזירים את הוייב של השנים ההן במהדורת הסאונד של עכשיו.
מה שבלט במיינסטרים בשנות השמונים היו אמנים שיצרו אלבומים מצליחים  מסחרית, וגם שהצליחו לשמור שלמות אמנותית (אם כי לפעמים זה התברר  יותר בדיעבד). Tears For Fears היא אחת הלהקות הטובות ביותר מהשנים ההן. הם פתחו ב – Everybody Wants to Rule the World מ"שירים מהכסא הגדול",   אלבום שהיה השיא המסחרי והאמנותי של הלהקה. הפקה מוזיקלית מפוארת. התקליט בחן נושאים חברתיים ופוליטיים רחבים הרבה יותר מזה של אלבום הבכורה The Hurting.
מה הסיפור שלהם? שני בני נוער מבתים שבורים שנפגש בבאת',  חוו ילדות קשה, וכתבו  בהשראת ספר הפסיכולוגיה של ארתור ג'נוב The Primal Scream שירי מלנכוליה מפוארים שעזרו להם למכור יותר מ -30 מיליון אלבומים. רולנד אורזבל (גיטרה מובילה, שירה) קורט סמית (הבסיסט, שירה) עשו זאת בשילוב מושלם של צליל, בשירים כמו "זכרונות דועכים" ‘Memories Fade’ ("אבל הצלקות נשארות") ועד לשיר המלודי המצוין ‘Head Over Heels’, שניהם הגיעו להיכל.   חוזרים בכיף לכל המוקדמים/ קלאסיים שלהם Sowing the Seeds of Love מ -1989, הוא מחווה לביטלס של עידן הפסיכדליה, גם ענני מלנכוליה קודרים הגיעו מתוך אלבום הבכורה של 1983 הלהקה, The Hurting. עם להיטים סינטי כמו Pale Shelter ו – Change "עולם מטורף" Mad World נוגע ברעיון של ג'נוב שהסיוטים משחררים מתח לרצח ("החלומות בהם אני מת הם הטובים ביותר שהיו לי").  Creep של רדיוהד נראה בחירה מוזרה ושחוקה לקאבר, Woman In Chains שיר אנטי פטריאכלי עם זמרת מלווה הוא אחד ההיילייטים.
Tears for Fears לא איבדו את היכולות הטכניות שלהם כמופע לייב. מתמודדים עם מורכבות החומר המוקדם שלהם, מה שהפך את הערב להופעה מענגת. הן אורזבל והן סמית' מסוגלים לשחזר בקולות  מצוינים את הרגעים היפים שלהם ככותבי שירים. ההופעה שלהם נינוחה בכל מובן – שירים קצביים, שירים אינטימיים. עיבודים אפקטיביים לסינתיסייזר.
בני ה-57 המאפירים  רלוונטיים לא רק למעריצים מושבעים שעקבו אחרי הלהקה מאז שנות השמונים, אלא לקהל רחב של קבוצות גיל, גם מי שלא נולדו כשהלהקה היתה בשיאה.  ‘Shout’ ("צעק צעק תן לכל לצאת החוצה") בהדרן הוא תזכורת מופלאה ללהקה שמייצגת נאמנה הצליל של שנות השמונים במוסיקה, שעברה את מחסום הזמן.

  1. Everybody Wants to Rule The World
  2. Secret World
  3. Sowing the Seeds of Love
  4. Pale Shelter
  5. Break It Down Again
  6. Advice for the Young at Heart
  7. Woman in Chains
  8. Change
  9. Mad World
  10. Memories Fade
  11. Suffer the Children
  12. Creep
  13. Badman's Song
  14. Head Over Heels/Broken
     
  15.  
  16. Encore:
  17. Shout

    צילום: מרגלית חרסונסקי

Sowing The Seed Of Love

Secret World

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *