מהשירים של יעקב גלעד את יהודה פוליקר הנוגעים בטראומת השואה בעקיפין באלבום "אפר ואבק" שיצא ב-1988.  זהו שיר על פיסת אושר שבכול זאת מתגנב לליבו של העולה החדש בשנת 1950 שהגיע ליפו ומצא חדר וחצי עם חלון המשקיף לים התיכון. הוא כותב לבת-זוגתו ומבטיח לה בית.  באווירה הים-תיכונית של השיר, זהו פוליקר קודר ועמוק במנגינה בת אל מוות.
השיר מתאר מכתב דמיוני שכותב ניצול שואה שעלה לישראל לאהובתו שנותרה בחוץ לארץ. בשיר הוא מספר על כך שהצליח למצוא דירת חדר וחצי על גג של בית נטוש ביפו. מחלון הדירה שמצא נשקף נופו של הים התיכון.  הוא מציע לה להצטרף אליו כי יש מקום בדירה לה ולילד. את המכתב הוא כותב בדצמבר 1950, ומציין תופעת טבע חריגה כששלג ירד במישור החוף, והזכיר לכותב את נוף ילדותו, כנראה באירופה. השואה מוזכרת בשיר רק במרומז, כשהכותב אומר "עוד הפצע פתוח", או בפזמון החוזר כשהוא מדבר על "סיכוי אחד למיליון" לאושר. אין כאן טראומה או חרדת מוות, אלא געגוע גדול.
כשיעקב גלעד נשאל על הנסיבות שבהן נכתב השיר. הוא השיב כי הסיפור דמיוני, אבל הוא מבוסס על הסיפורים שאביו של יהודה פוליקר, ז'אקו פוליקר (פּוליקארי), ניצול השואה מיוון, ואמו של גלעד, הלינה בירנבאום, ניצולת השואה מפולין, ששניהם שרדו את אושוויץ, סיפרו לו.
בשיר יש סינתזה בין רוק ומשהו מהאוריינטציה של מוסיקה יוונית. המוסיקה מבטאת געגועים עמוקים. של הגבר המנותק מאהובתו. המציע לה – "יש פה מיטה מתקפלת, אם נרצה שלושתנו לישון – את אני והילד/ מול חלון משקיף לים התיכון". זוהי הפשטות המצמררת במילים של גבר שמספר על מיטה מתקפלת מול חלון המשקיף לים התיכון בגעגועיו-תקוותו, להתאחד עם משפחתו, תקווה שככל הנראה לא תתגשם.

יהודה פוליקר חלון לים התיכון

יהודה פוליקר חלון לים התיכון בהופעה

הבטחתי לכתוב כשנסעתי/ ולא כתבתי מזמן/ עכשיו את כל כך חסרה לי/ חבל, חבל שאת לא כאן.
אחרי שהגעתי ליפו/ תקוות נולדו מתוך יאוש/ מצאתי לי חדר וחצי/ על גג של בית נטוש.
יש פה מיטה מתקפלת/ אם נרצה שלושתנו לישון/ את אני והילד/ מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון/ ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
שנת חמישים סוף דצמבר/ בחוץ מלחמת רוחות// השלג צנח כאן לפתע/ לבן מזכיר לי נשכחות.
עוד הפצע פתוח/ לו רק היית איתי עכשיו/ הייתי ודאי מספר לך/ את מה שלא יגיד מכתב.
כאן אם תרצי יש לך בית/ ואותי יהיה לך המון/ צחוק ילדים בין הערביים/ מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון/ ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.

על האלבום "אפר ואבק"

פוליקר פייסבוק