השיר "הו רב חובל" הוא עיבוד עברי של נעמי שמר לשירו הידוע של המשורר האמריקאי וולט ויטמן, “O Captain! My Captain!” — שיר שנכתב בשנת 1865 בעקבות רציחתו של נשיא ארה"ב אברהם לינקולן, מיד לאחר סיום מלחמת האזרחים האמריקאית.
הביצוע של יהורם גאון מעניק לשיר עומק רגשי נוסף, ומציב אותו במרכז הזיכרון הקולקטיבי הישראלי כשיר של אבל וזיכרון על ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל.
זוהי קינה פיוטית: הדובר הוא מלח או בן טיפוחיו של רב החובל, הקברניט, שחוזר מניצחון ימי, אך מת על הסיפון רגע לפני הנצחון.
הניגוד המרכזי: העם חוגג את הניצחון ("זרי פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל") אך הדובר מתאבל על מותו של רב החובל ("אבוי לבי, לבי לבי…").
רב החובל מגלם את דמות המנהיג, זה שהוביל את הספינה, סמל למדינה או לעם, דרך סערות ומאבקים עד לחוף מבטחים. מותו ברגע הניצחון יוצר תחושת טרגיות עזה – הישג אדיר שנגאל במחיר בלתי נסבל.
ויטמן (ושמר בעקבותיו) מדגישים את האבסורד שבניצחון הטרגי: כשכולם מריעים, האדם הקרוב ביותר למנהיג נשאר לבד עם כאבו.
הניגוד החוזר: “אשר ספינת הקרב שלך קרֵבה אל הנמל” מול “אבוי לבי לבי לבי… רב החובל שלי צונח קר ומת.” זהו רגע של שמחה ציבורית מול אבל אישי, המשקף גם את המחיר האנושי של הנהגה ושל מלחמות.
רב החובל הוא מנהיג אידיאלי, אב רוחני, דמות אב, אצל שמר ובביצועו של גאון – מפקד, אב, אולי מנהיג לאומי שקושרים אותו ליצחק רבין שנרצח בנובמבר 1995. הכינוי החוזר "אבִי שלי" מדגיש את האהבה והקשר האישי שבין המנהיג לעם. המסר הוא על המחיר האנושי של הנהגה, על הכרת תודה למי ששילם בחייו למען הכלל, ועל הכאב שבניצחון חסר המנהיג.
נעמי שמר נשארה נאמנה לרוח המקור, אך העניקה לשיר עומק רגשי בעברית גבוהה, פיוטית ומקראית ("כתם דם שותת", "צונח קר ומת"), בפזמון חוזר שמחזק את תחושת היגון והחזרתיות של האבל. המעבר בין שפת הים לשפת הנפש הופך לסמל לנפש האדם או לעם כולו. התרגום אינו מילולי, אלא עיבוד שמאפשר לשיר לחיות בתוך ההקשר הישראלי כשיר של אבל על מנהיגי שנפל.
הלחן איטי, מלודי, ועם דינמיקה רגשית – משרת את תחושת היגון העמוק, אך גם את הגדולה וההדר. הביצוע נשמע כתפילת אשכבה לא רק לאדם, אלא גם לערכים, לעידן או לחלום.
יהורם גאון מעניק לשיר חיים חדשים – סולידי, רגישות מופלאה, הזדהות מלאה.
ויטמן ביכה את לינקולן; שמר תרגמה את הבכי לשפה שלנו; וגאון מעניק לו קול שמחבר בין היסטוריה אמריקאית, זיכרון יהודי ורגש ישראלי. זהו שיר נצחי על מנהיג שנפל ברגע הניצחון, ועל העם שנותר אחריו – גאה, אך שבור לב.
***השיר "הו רב חובל" יצא לראשונה במלאת שנה לרצח רבין. את השיר תרגמה והלחינה נעמי שמר למילותיו של המשורר האמריקאי וולט ויטמן, שכתב את השיר כשיר קינה על נשיא ארה"ב לינקולן לאחר הירצחו. לאורך השנים תורגם השיר לעברית מספר פעמים, אולם זכה להכרה שנת 1996 בביצוע מיטל טרבלסי. השיר נחשף לראשונה בתכנית מיוחדת במלאת שנה לרצח רבין. ביום השנה ה-30 להירצחו של יצחק רבין ז"ל , יוצא השיר לראשונה בביצוע של יהורם גאון.
צילום: מרגלית חרסונסקי
יהורם גאון הו רב חובל
הוֹ רַב חוֹבֵל, קְבַרְנִיט שֶׁלִּי, סוּפָה כְּבָר שָׁכְכָה
אֶל הַנָּמֵל שְׂבֵעַת קְרָבוֹת חוֹתֶרֶת סְפִינָתְךָ.
זֵרֵי פְּרָחִים, פַּעֲמוֹנִים, הֲמוֹן אָדָם צוֹהֵל
כַּאֲשֶׁר סְפִינַת הַקְּרָב שֶׁלְּךָ קְרֵבָה אֶל הַנָּמֵל.
אֲבוֹי לִבִּי לִבִּי לִבִּי
הוֹ כֶּתֶם דָּם שׁוֹתֵת
בַּאֲשֶׁר רַב הַחוֹבֵל שֶׁלִּי
צוֹנֵחַ קַר וָמֵת
לִבִּי לִבִּי לִבִּי
הוֹ כֶּתֶם דָּם שׁוֹתֵת.
הוֹ רַב חוֹבֵל, אָבִי שֶׁלִּי, הַקְשֵׁב לְקוֹל פַּעֲמוֹן
לְךָ כָּל הַדְּגָלִים כֻּלָּם לְךָ תְּרוּעוֹת הָמוֹן
רַק לִכְבוֹדְךָ בְּיוֹם חַגְּךָ יָנוּעַ הַקָּהָל
וּבְקוֹלָּם תִּקְוַת עוֹלָם לַנֵּס הַמְּיֻחָל.
הוֹ רַב חוֹבֵל, אָבִי שֶׁלִּי, זְרוֹעִי תִּתְמֹךְ רֹאשְׁךָ
סִיּוּט הוּא לִרְאוֹתְךָ פִּתְאוֹם נוֹפֵל עַל סִפּוּנְךָ
רַב הַחוֹבֵל אֵינוֹ עוֹנֶה שְׂפָתָיו חָוְרוּ אִלְּמוֹת
הוּא לֹא יָחוּשׁ מַגַּע יָדִי, הוּא לֹא יִתֵּן לִי אוֹת.
עוֹגֶנֶת הַסְּפִינָה לָבֶטַח, הַמַּסָּע הֻשְׁלַם
נֻצְּחוּ כָּל סַכָּנוֹת הַדֶּרֶךְ, כָּל אֵימֵי הַיָּם
כְּשֶׁבַּנָּמֵל קָהָל יִצְהַל, אֲנִי אֶצְעַד אָבֵל
עַל הַסִּפּוּן עָלָיו נָפַל אָבִי, רַב הַחוֹבֵל.
אֲבוֹי לִבִּי לִבִּי לִבִּי
הוֹ כֶּתֶם דָּם שׁוֹתֵת
בַּאֲשֶׁר רַב הַחוֹבֵל שֶׁלִּי
צוֹנֵחַ קַר וָמֵת
לִבִּי לִבִּי לִבִּי
הוֹ כֶּתֶם דָּם שׁוֹתֵת.
