מסוג השירים עליהם ייאמר: יופיים אינו ידוע, עד שהגיעו לאוזננו. קולה של טליה דנציג משדר רחשי ליבו של יוגב גלוסמן, מהיוצרים והמוסיקאים היותר ייחודיים במוסיקה הישראלית.
כשקשה למצוא מילים או כשהלב כואב מכדי לדבר, השירים לעיתים מצליחים לבטא את מה שאנחנו מרגישים, להעביר במילים ובמנגינה תחושת עומק שקשה להעביר במילים פשוטות.
זהו "כל הכאב בעולם" שמתורגם לצלילים ליריים, בצליל שמימי, בהרמוניה נוגה טהורה. "שירים/ כשאין מה להגיד/ באים ואני לא לבד", שרה טליה דנציג, נוגעת בכאב בעידון מופלא, נוגעת ולא נוגעת, מכניסה לעולם מוזיקלי קסום.
*** בספטמבר 2024 כתב יוגב גלוסמן שיר שכאילו נכתב מזווית אחרת או בשביל מישהו אחר. כמה חודשים אחרי, בהפגנה של משפחות החטופים, יום אחרי שהודיעו על הירצחו בשבי של אלכס דנציג, הוא ראה את נכדתו טליה עומדת על וואן ושרה שיר שכתבה לסבא שלה, כשעוד היה בחיים.
״אחרי חודשים ארוכים של מלחמה, חודשים של חדשות, דם וכאב ותסכול נוראי, פתאום בקעה מוזיקה מתוך הכאוס. מאות אנשים עמדו בשקט מסביב, הקשיבו לטליה ובכו״. מספר יוגב ״זה רגע שאני לא אשכח לעולם. הקול הטהור שלה שבר לי את הלב וחילחל עמוק. היה לי קשה להירדם באותו הלילה. בבת אחת היכה בי הסיפור שלה, כמה טראגי וקשה וכמה יפה זה שאפשר לייצר מתוך כאב כל כך גדול חיים חדשים ויצירה. הבנתי שאני רוצה לכתוב לה שיר, כמו לקחת חלק בכאב שלה או לנסות לעטוף אותה במוזיקה.״
״אחרי שכתבתי את ׳כשאין מה להגיד׳, הרגשתי פתאום שיש לי המון מה להגיד… חודשים ארוכים שבהם הייתי אילם, אבוד בתחושות של כעס וכאב, הרגשתי פתאום בבהירות ששירים יכולים לעזור לי להביע ולהבין את הכאב העמוק שאני חווה בעקבות המלחמה, ואולי גם לבטא תחושות שאנשים מסביבי מרגישים. הרגשתי שהרבה אנשים חווים תחושות דומות״.
צילום: בן פלחוב
יוגב גלוסמן וטליה דנציג כשאין מה להגיד
כל הכאב בעולם
מונח לי על השולחן
מה לעשות איתו?
בקושי עובר פה הזמן
טיול לא לפה, לא לשם
מה להיות מעכשיו?
ואש
בוערת בתוכי
שורפת, אין דבר שיסגור אותה
שירים
כשאין מה להגיד
באים ואני לא לבד
לא לבד
לא לבד
בין שיטפון לדמעות
קופסא מלאה מתנות
כמעט לא הצלחתי לראות
מולי עומדת ילדה
איך השתנית, אני לא מזהה
פנים משונות במראה
ואש
בוערת בתוכי
שורפת, אין דבר שיסגור אותה
שירים
כשאין מה להגיד
באים ואני לא לבד
לא לבד
לא לבד
לא לבד
כל הכאב בעולם
מונח לי על השולחן
מה לעשות איתו?







