הוא נמצא בתוך תוכה, בכל ישותה – בתוך שתיקות בתוך הצעקות שמתאפקות. תילחם עליו עד כלות. היא הומה בתוכה את הסיטואציה האולטימטיבית. לאה שבת נמצאת במקום הזה של לירון דניאל רבי, והמוסיקה מרטיטה, מוסיפה עוצמה למילים בקולה המזדהה-כואב.
המוסיקה היא סוג של שנסון, שהעיבוד חיבר לפלמנקו. האזנתי פעם ופעמיים וגם בשלישית, והשיר התעצם מהאזנה להאזנה. כבר כתבתי בעבר: מה שכל כך משכנע אצל לאה שבת זו האמת שבפשטות. כשהיא מבקשת להזדהות עם הכאב, היא מתכוונת לכך. המוסיקה, הטון, ההבעה אינה משקרים. חספוס, פשטות ועוצמה פנימית חוברים גם כאן כמו ברבים משיריה, ואין לי צל של ספק, שאצל לאה שבת זה בא נטו מהבטן. היא ה"אני" ו"האתה" שבשיר הזה, שרה אותם בקול-של-געגוע, יודעת להפוך את את המר למתוק, את העצב לחום אנושי. השיר ייבחן  גם בזכות קווי המתאר המסוגננים שלה, שהפכו אחדים משיריה לקלאסיקה מקומית.

*** השיר נכתב על רס"ל אורי יעיש ז״ל, שנהרג בפברואר האחרון בפיגוע בצומת ראם בדרכו הביתה. בן 27 בנופלו. את המילים כתבה חברת משפחה, לירון דניאל רבי, מנקודת מבטה של האם. לירון: "אורי היה התגלמות הטוב, ראה את כולם והפיץ אור בעולם. אורי אהב לשיר, לנגן, לחבק את כולם ואת אמא במיוחד. כידוע, הירח אינו מפיץ אור בעצמו, אלא מחזיר את אור השמש הפוגע בו. אורי היה ועודנו מן ירח על טבעי שמפיץ אור בעצמו: ״אתה עכשיו ירח, אורך עליי זורח״.

צילום: מרגלית חרסונסקי

לאה שבת עכשיו אתה ירח

אני שתיקות אני דפיקות אני צעקות שמתאפקות
כל השעות כל הדקות אני כאב בלי הפסקות
אם יפתחו לי את הלב ימצאו שם את עיניך
לא אתן לשום זאב שוב להתקרב אליך…
אני חידות אני סודות אני סרנדות עצובות
בעליות בירידות אני תקוות מתנדנדות
אם יפתחו לי את הלב ימצאו שם את עיניך
לא אתן לשום זאב שוב להתקרב אליך…
פזמון:
אתה עכשיו ירח אורך עליי זורח
תנגן לי בלילות חיבוקים ונשיקות
אתה עכשיו ירח אורך עליי זורח
תנגן לי בתפילות קצת תשובות לשאלות…
על מדרגות על הגגות
געגועים כמו שאגות כל השעות כל הדקות
אני כאב בלי הפסקות
אם יפתחו לי את הלב ימצאו שם את עיניך
לא אתן לשום זאב שוב להתקרב אליך…
מול החומות מול תהומות אני איילות שנלחמות
בעליות בירידות רצות נופלות ושוב קמות
אם יפתחו לי את הלב ימצאו שם את עיניך
לא אתן לשום זאב שוב להתקרב אליך…

לאה שבת פייסבוק