האלבום נפתח עם השיר המבעית Gimme Shelter שמסמל לא רק את האסון של פסטיבל אלטמונט, אלא את מות רוח שנות השישים. האבנים יצרו כאן תמהיל רוק-קאונטרי-גוספל כדי ליצור אלבום, שנושבת ממנו רוח נכאים ("מידנייט רמבלר"). שילוב של גיטרת רוק קטלנית (קית’ ריצ’ארדס) וצלילי פסנתר בארים בביצוע של ג’אגר ל"אינך יכול לקבל תמיד את מה שאתה רוצה". והם לקחו בלוז של רוברט ג’ונסון מ-1936, Love in Vain ועשו מזה משהו רולינג סטוני כאילו הבלוז נולד בשבילם.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email