דמעה על האספלט, אוקטובר, טירוף, שפיות, געגוע, אהבה, ריקוד בזריחה. נסו לחבר. לא קשה לדמיין לאן זה מוביל.  מור בן סימון עשה מזה סלט של זרם תודעה. היחיד במלחמה, עצב עמוק אבל גם רצון לצאת מזה ("ניתן קצת לעצב לנוח") וחזרה לריקוד בזריחה. העיקרון המארגן של צורת הכתיבה הזו אינו נרטיבי או לוגי, כי אם על פי מהלך התודעה.  האופן בו המחשבות עולות נעשה כאן  בצורה אסוציאטיבית, שאינה ליניארית.
המוסיקה מחברת בדבק רגשי.
בן סימון שר את תחושותיו במנגינה ובקצב שפותחים נתיב נגיש ונוגע ללב. הקול המאונפף שר ברגישות נוגעת ומגעת את מה שעובר בין הראש ללב. מבנה השיר מקדם את הנרטיב והופך אותו לסיפור אישי אינטימי. בן סימון נמצא לגמרי בעומק מערבולת הרגשות, מחבר בין ים תיכוניות למשקל שלושה רבעים, והתוצאה מיוחדת ועוצמתית.

*** השיר בוצע במקור בתחרות "שיר לעומר" של עומר אדם וזכה במקום הראשון.

מור בן סימון דמעה של אוקטובר

דמעה של אוקטובר/ שוב על האספלט
בסוף היום ליד הרכב / מחפשים מה להגיד
ולא מוצאים דבר בערך
והכל נראה מפחיד
זו רק תקופה זה יעבור כבר  ממילא את אומרת .
ואת תדברי אליי / תגידי שאת מקשיבה לי
מהי אהבה בכלל?  פתאום כל העולם מוזר לי .
כל שיר ששמענו  פתאום מאבד משמעות  ונשבר
ואז שוב האור חוזר /ודמעה של אוקטובר/ בסוף עוד נתגבר ..

ואת תשאירי מקום געגוע / ושוב העולם יתהפך
ניתן קצת לעצב לנוח / תגידי לי למה ואיך
אנשים כבר איבדו את השכל / ורק את נשארת שפויה ,
בסוף נצא שוב לרקוד בזריחה .

עוד יבוא הטוב / מהר ממה שאת חושבת
ונחזור שוב לימים טובים / רק מוזיקה ושקט
תראי בכל העיר / שמחה שאין לה שום מחיר
מה בעצם את זוכרת ?
פעם התקשרת אליי שאעביר לך את הדרך
כשהעולם היה כבד מדי , ולא מצאנו את הערך
כל רגע עצרנו ,פתאום לחפש משמעות , בעולם.
ואז שוב האור חוזר / ודמעה של אוקטובר/ בסוף עוד נתגבר ..

ואת תשאירי מקום געגוע / ושוב העולם יתהפך
ניתן קצת לעצב לנוח / תגידי לי למה ואיך
אנשים כבר איבדו את השכל / ורק את נשארת שפויה
בסוף נצא שוב לרקוד בזריחה

מור בן סימון פייסבוק