געגועים של גבר לאהובתו הרחוקה, נושאים עימם משקל כבד של כאב, חוסר ודאות ותקווה בלתי נלאית. מדובר בקשר שנקרע באכזריות על ידי נסיבות בלתי אנושיות, ועם זאת הלב נאחז ברעיון שהם עדיין חולקים את אותם השמיים, את אותה התפילה לשוב ולהיות יחד.
מיקי גבריאלוב הלחין כבלדת רוק בקצב מיד טמפו. הטון האפרורי העמוק מתחבר לצליל גיטרה. גבריאלוב אינו ממציא עצמו מחדש. זהו שיר בעל מבנה קלאסי. יש במוזיקה שלו ישירות, חום ורגש, לצד עיבוד פשוט אך מלא עוצמה.
מיקי גבריאלוב: "שיר שכתבתי אחרי השבעה באוקטובר. מתוך אהבה געגוע חמלה ודאגה לחטופים ולמשפחות של הנרצחים וההרוגים בשעה באוקטובר. הסיטואציה היא של חיים שהיו לפני השבעה באוקטובר ואחרי השבעה באוקטובר, והיום אחרי שנה פלוס יש עוד 101 חטופים בעזה בתקווה שחלקם בחיים. אני בהחלט מרגיש את הסבל שמרגישות המשפחות ולא מתאר לעצמי מה עוברים החטופות והחטופים".
צילומי סטילס: אילן בשור, מרגלית חרסונסקי
מיקי גבריאלוב לפני ואחרי
כשאת לא איתי והזמן נגמר/ והאורות כבים לך שם
טעם של אלף נשיקות/ עדיין גורמים לי לזכור
לא נותר לי כלום יותר/ רק הצחוק שלך שמהדהד
שנמשך ללא הרף/ לפני ואחרי
רחוקה שלי, בודדה שלי
את יפה שלי, מתוקה שלי, אהובה שלי
רוח רעה טרפה את שנתי/ ושרפה את נשמתי
כמה דמעות, כמה נרות/ עוד אדליק עבורך
רחוקה שלי…..
האם עוד יש סיכוי לִשנינו יחד/ אולי יבוא היום נחיה בלי פחד
זה קורה עוד פעם
רק הצחוק שלך מהדהד ללא הרף
רק הצחוק שלך מהדהד בכֿל ערב
רחוקה שלי……..
אהובה שלי…
