מלאני מרטינז Melanie Martinez היא הכוכבת הכי לא־נלהבת מההצלחה גם אחרי שמילאה שני ערבים רצופים סולד אאוט באולם מדיסון סקוור גרדן. גם כשהיא עלתה לתהילה כנערה בתוכנית The Voice לפני יותר מעשור, והגיעה למעמד פלטינה עם האלבומים הראשונים שלה, היא מעולם לא נראתה/ נשמעה נלהבת מכל סממני הפרסום — במיוחד כאמנית אישה, והתחושה הזו רק התחזקה עם השנים. נראה שהמצב הזה הגיע לשיאו בדימויים שליוו את האלבום Portals משנת 2023, שבו הופיעה עם מסכה תפוחה בסגנון ביורק (שאותה לבשה גם על הבמה במהלך סיבוב ההופעות של האלבום).
המסכה ההיא אפילו מתגמדת מול השירים באלבום החדש, הרחב והשאפתני שלה, Hades. כמעט כל שיר בו כולל לפחות רגע אחד של “היא באמת אמרה את מה שנדמה לי שהיא אמרה עכשיו?”.
כל שיר באלבום מתמודד עם אימה אחרת: משברים פוליטיים ואקלימיים, גבריות רעילה, אלימות במערכות יחסים, מיזוגיניה, שיימינג על הגוף, הומלסיות, צביעות דתית, הפגיעה הפסיכולוגית של תעשיית הבידור בנשים, תאוות הבצע של מיליארדרים, הרעילות של הרשתות החברתיות, פנטזיות נקמה, ולבסוף, אחרי כל זה, גם אהבה.
העובדה שהיא שרה את המילים הללו בקול הגבוה ולעיתים המתוק שלה, שמופרע מדי פעם בצרחה מאיימת או באפקטים קוליים מצמררים שמשקפים את הטקסט – רק הופכת את הניגודיות לעוד יותר מטלטלת.
"Hades" הוא פרויקט קונספטואלי שמרחיב את העולם האמנותי שלה לכיוון אפל, דיסטופי ופוליטי יותר מאי פעם.
זהו החלק ראשון בפרויקט כפול, שמציג עולם: דיסוטופי (האלבום הזה) מול אוטופי (בהמשך), אבל בניגוד לפנטזיה עתידנית, האלבום מתמקד בהווה שמרגיש כמו גיהנום כבר עכשיו. מרטינז מתארת אותו כ"מראה סדוקה" של המציאות, שליטה שמוצגת כהגנה, ניצול שמוצג כהזדמנות.
מוסיקה היא Dark pop + פופ אלטרנטיבי עם סינתים כבדים בשילוב של אלמנטים של מוזיקת ילדים, רעשי תעשייה. התוצאה: דיסוננס מתמיד בין יופי לאימה, יופי שמתעוות לאכזריות, חלום כאוטי.
כמו באלבומים קודמים, גם כאן ישנה דמות מרכזית (Circle), עולם סמי-מיתולוגי (בהשראת השאול), אבל הפעם זה פחות סיפור ילדותי סוריאליסטי, יותר אלגוריה ישירה על החברה.
טקסטים: “בפנים שלי עדיין יש שומן / מישהו אמר לי שהרופא שלהם יכול ללהוריד את זה / אבל כבר יש לי מנתח שמכיר אותי / מוריד לי את ההרדמה בפה בזמן שהוא חותך אותי / והשתיל 500 סמ״ק של סקסיות / אני לא אשקר לך, האיש הזה ממש בירך אותי.”
“ביליתי כל כך הרבה שנים בלהיות חמודה על המסך / לפני שהספקתי למצמץ כבר הייתי כמעט בת 30 / עשיתי חזה גדול יותר כדי להתעלות מעל זה / ועכשיו כל מה שאני קוראת זה ‘היי, נראה לי שהיא בהריון’.”
עם 18 שירים שנפרשים על פני יותר מ־70 דקות, האלבום הוא חוויה עמוסה לעיכול, אבל למרות המילים שלעתים הן אינטנסיביות ומטלטלות, האלבום דווקא נגיש מאוד מוזיקלית. המוזיקה, שנכתבה והופקה בשיתוף עם שותפה הקבוע CJ Baran, נעה במסגרת של פופ אלקטרוני־אלטרנטיבי מלודי, שכמו הקול שלה, מדי פעם גולש לאזורים מאיימים. והרגעים האלה הם המקומות שבהם Hades ממש רותח: הקול שלה מתחיל מתוק, אבל הולך ונעשה יותר ויותר מעוות, ואז אפילו זה עוד יותר מרגש, מפחיד ומדהים בו־זמנית, כשאתה תוהה לעצמך: “רגע, היא באמת הולכת להמשיך עם זה?” אז כן.- היא ממשיכה. לשגר בצורה זו הצהרה חריפה, עוצמתית וחשובה נגד המצב הנורא של חלקים גדולים בעולם, וזוהי מבהות הבערה המוזיקלית שלה.
Melanie Martínez – POSSESSION
Melanie Martinez – DISNEY PRINCESS









