“סרנדה” ששרה נטע ברזילי היא בלדה אמוציונלית שמצליחה לעשות מהלך עדין מאוד: להישמע כמו שיר אהבה, אבל בפועל להיות שיר על חוסר אונים בתוך אהבה. שיר של שחיקה איטית שהופך דרמה נואשת.
הפער הראשון בשיר הוא פער תקשורתי: "אני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שאמרת שקשה לך אבל אני רואה את הכל". הוא מדבר מעט. היא רואה הכל. היא חיה בעומק רגשי, הוא בהדחקה.זה לא אדם שקורה לו משהו.
זה אדם שבוחר בדפוס שמכאיב לו., והיא עדה.
"אני לא יודעת כלום רק לאהוב אותך ככה” – היא מבטלת זהות עצמית לטובת אהבה, לא מציבה תנאי, לא מאיימת, לא עוזבת. היא נשארת. אבל: "אחר כך לבכות במקלחת -רגע אינטימי וחזק, בכי נסתר, פרטי, ללא קהל. היא חזקה מולו נשברת לבד.
סרנדה מסורתית היא שיר אהבה שמושרים מתחת לחלון. כאן הסרנדה היא שדים ורוחות, מילים טובות שהפכו לשירים, קול פנימי שלא מפסיק לנגן הסרנדה אינה רומנטית – היא אובססיבית. היא הלופ המחשבתי של הזוגיות. זה לא שיר שמישהו שר למישהו.. זה שיר שממשיך להתנגן בראש גם כשצריך לישון.
ההתפתחות ההרמונית לא מתפוצצת לשיא גדול – היא מתרחבת בעדינות. זה יוצר תחושה של קבלה יותר מאשר מאבק -כאילו היא מבינה שהאהבה הזו לא תיפתר —, אבל היא תמשיך לשיר אותה.. המנגינה העגולה והקליטה עומדת בניגוד לתוכן הכואב. וזה עובד – הכאב עטוף ביופי.
ההרמוניה הנשית שמתפתחת מהמינוריות יוצרת תחושת מקהלה פנימית. זה לא קול אחד של אישה מאוהבת. זוהי מקהלה של רגשות שיש בה דאגה, חמלה, כעס מודחק.המינוריות בתחילה מייצרת פגיעות. כשהשיר עובר לשלושה רבעים (כמו ואלס) משהו מתעגל. נותן תחושה של תנועה סיבובית. וזה מדויק: היחסים לא מתקדמים קדימה – הם מסתובבים סביב אותה נקודה. הדמות שלו נשארת יחסית כללית. מסלול השיר הזה השיר כמעט ואינו משתנה דינמית מה שמשרת את הלופ הנרטיבי, בלי להפחית שיא רגשי.
“סרנדה” אינה שיר על אהבה רעילה אלא אהבה מתישה. נטע ברזילי, הדוברת, לא מבקשת שיאהבו אותה יותר. היא מבקשת שמישהו יפסיק את השיר שמתנגן ביניהם. שמישהו יפסיק את הסרנדה.
המלודיה לא רק נעימה לאוזן. היא המשמעות הפסיכולוגית של השיר. התוכן מספר על קשר שלא מתקדם, והמוזיקה גורמת לנו לחוות את התקיעות בגוף. היא לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו, המאזין לננעל על המנגינה
הקליטות היא לא קישוט פופי – היא הלופ היפהפה של המהלך המנטלי שהדוברת חווה.
*** נטע ברזילי: “הייתה לי אהבה גדולה. קיבלתי מה שביקשתי. כבר בשלב מוקדם מאד הבנו שהוא נושא איתו מטען רגשי כבד. האמנתי בנו. האמנתי שהאהבה הגדולה שלנו תציל אותו. היו רגעים שכמו ממש ראיתי אותו מחייך אלי מקרקעית בריכה משוכנעת שאני יכולה להציל וכמעט טבעתי. כי מי אני שאציל? היו רגעים שכבר לא ידעתי מי מאתנו בקרקעית. ועדיין קיוויתי שאני אציל אותו ואז הוא יציל אותי. זה לא קרה..אבל מה שנשאר בי מאתנו הוליד יצירה מוזיקלית-ויזואלית אחת שמורכבת משבעה שירים"
נטע ברזילי סרנדה בימוי – עומר טובי תסריט – נטע ברזילי ועומר טובי צילום – איתן נדל
אני יכולה לספור
על יד אחת את הפעמים ש
אמרת שקשה לך
אבל אני רואה את הכל
אל תשקר לי תגיד כש
כי זה שורף אותי לראות
אותך במודע
פוגע טיפה
שוב בעצמך
כואב לי , כואב הלב
לא מצליחה
לראות כך אותך
ובהצלחה
שמישהו יפסיק את ה
סרנדה
כל השדים הרוחות עכשיו
כולם שרים
נשארנו בלילה ערים
שמענו בראש את
הסרנדה
את כל המילים הטובות שהפכו לשירים
היינו כבר מאושרים
אני לא יודעת כלום
רק לאהוב אותך ככה
ולנסות לתת לך
את כל מה שאפשר
אחר כך לבכות במקלחת
כי זה שורף אותי לראות
אותך במודע
פוגע טיפה שוב בעצמך
כואב לי
כואב הלב
לא מצליחה לראות כך אותך
ובהצלחה
שמישהו יפסיק את ה
סרנדה
כל השדים הרוחות עכשיו
כולם שרים
נשארנו בלילה ערים
שמענו בראש את הסרנדה
את כל המילים הטובות שהפכו לשירים
היינו כבר מאושרים
