סברינה קרפנטר Singular: Act II

Singular Act II

סברינה קרפנטר

הליקון
4/5

החלק השני של ה"סינגולר אקט"הוא כבר האלבום הרביעי של השחקנית והזמרת האמריקנית. סברינה קרפנטר,  פיצלה את האלבום בגלל הבדלים בתכנים ליריים. בסינגל הראשי "Pushing 20", בת ה -20 מראה כיצד לא אכפת לה מדעות של אנשים עליה,  ובמקום זאת היא מבלה את זמנה בהתמודדות עם כל מה שהיא לוקחת עליו אחריות.
“In My Bed” הדאנס הפותח הוא על רגעים שבהם החיים מרגישים עומס  בעיות להתמודד איתן. סברינה בחרה במשחק מילים. במקום ‘I’m in my head about it’  היא בחרה לשיר In my bed about it, מה שהעניק תחושה של פאן בקטע הרקיד.
את “I Can’t Stop Me”  היא כתבה עם Stargate ושיתפה בביצוע את Saweetie. התוצאה גרוב בסגנון שונה לחלוטין מאשר הפתיחה.  סברינה מסרבת לשעמם את עצמה. היא משנה סגנונות כמו זיקית. “Baby, you could say you’re bad for me. But who are you to tell me what I need” מתריסה סברינה.   “Looking At Me” הוא עוד שירי אישי של ביטחון עצמי בהפקה קצבית בליווי חצוצרת טיחואנה שקוראת לך לזוז, לרקוד, להתפרע. Exhale הוא הסינגל השני מהאלבום. סברינה כתבה את השיר הזה בעיקר על חרדותיה. כשהיא שרה, "האם אוכל לנשום לרגע?" מראה שהיא מתקשה לחשוף את הבעיות שלה, ומכאן המילים “Can I get this out in the open?”. מהשירים היותר רגישים באלבום באלבום – עוד פן באלבום רב הפנים, שמציג את הקליידוסקופ המוסיקלי של אחת מזמרות הפופ היותר אטרקטיביות ששמעתי בשנה האחרונה.

וידיאו 1: In My Bed

וידיאו 2: Exhale

1. In My Bed
2. Pushing 20
3. I Can't Stop Me – Sabrina Carpenter & Saweetie

  4. I'm Fakin
  5. Take Off All Your Cool
  6. Tell Em
  7. Exhale
  8. Take You Back
  9. Looking at Me
share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

תגובה אחת

  1. אני יותר ויותר חושב שכ כלל- עדיפים להקות תמיד, שזה אומני סולו- פופ, רוק וראפ- שומעים יותר מידי צליל אחד ומקסימום קול יפה, אין על ההרמוניות של להקה- גם אם עברו לאינדי, ג'ירפות אני אקח בכל יום בשבוע- לפני שלום חנוך המאוחר, ובטח ובטח שאומני הסולו פופ הצעירים- נתן גושן כמו משה פרץ, סתמיים וגם ככה במסר- קיטש רומאנס מוצרי. אפילו אם פה מדובר באומנית פופ לא רעה בכלל. אין על כוח הלהקות- גם פופ, צעירות של אנגליה ואמריקה. בישראל גם נערות ריינס, כלבי רוח, חיה מילר, איפה הילד ומוניקה סקס- בניינטיז אבל אחר כך סולניהם המשיכו להביא אחלה רמה. נקמת הטרקטור והחברים של נטאשה- כבר בניינטיז- ניקו אלבומי מופת שלמים בהרבה מאריק איינשטיין ושלמה ארצי- כולל בשנות השיא, היפים שלהם. בעבר הרחוק. יש משהו בהרמוניות של להקה- מפיקים צליל סוחף ומגוון בהרבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן