אומרים שזהו האלבום שנוגן הכי הרבה על מערכות סטריאו בכל הזמנים, לא רק בזכות התכנים והמוסיקה אלא בזכות הסאונד המדהים.  פינק פלוייד הייתה הלהקה הראשונה שהודיעה, כי הגיע הזמן להפסיק את חגיגות הפופ לעמעם אורות ולהיות קשובים ליצירה שהיא המוסיקה הקלאסית של הרוק.   רוג’ר ווטרס, דיוויד גילמור  ושות’ יצרו מעין סאגת חלום שמתחילה כמלמול של איש הבמה של הפינק פלויד שחי "שנים על הקצה המזויין", שהופכת למסה אודות הייאוש של דרך החיים האנגלית.
הצד האפל נשאר אלגוריה לחיינו. אם הפסיכודליה של הסיקסטיז נתנה מפלט בהזייה, הפינק פלויד הודיעו כי  אין ממש אפשרות לברוח, אלא דרך השיגעון והטירוף, הרוקנ’רול הפוסטמודרני של הפלוייד הקרין פסימיזם עמוק.  עדיין  מהפכני, מאתגר, מרגש, מעניין, מאלף מרטיט ומלא השראה.
הדיסק נמכר ב-25 מיליון עותקים מאז צאתו, 20% מהכמות הזו – מאז שהתקליט הפך לפורמט CD. "הצד האפל" היה התקליט הראשון שהועלה בהופעה עוד לפני שהגיע לחנויות התקליטים. כשפינק הגיעה לאייבי רוד סטודיוז בלונדון, הם קיבלו את את טכנאי הסאונד הכי עדכני בתחום – אלן פרסונס, שהקליט את התקליט ב-16 ערוצים ובטכנולוגיית דולבי חדישה. עד היום נחשב "הצד האפל" לאחת מיצירות האולפן המשובחות ביותר בתולדות הפופ. שירים אחדים ממנו התייחסו גם לפי עדות רוג'ר ווטרס לסיפור של חבר הלהקה לשעבר סייד בארט שחלה במחלת רוח (סכיזופרניה) ומכל מקום היצירה כולה עסקה למצבי אי השפיות המאפיינים אנשים בחברה המודרנית השרויים בלחצים.
לאפקטים הרבים שבהם השתמשה הלהקה נקשרו אנקדוטות. למשל – צלצול הכסף שפותח את Money נוצר אחרי שרוג'ר ווטרס שלשל חופן מטבעות למיקסר הביתי שלו. בשורה התחתונה: פינק פלוייד קבעו כאן סטנדרט חדש של סאונד, מעבר לאיכויות של המוסיקה עצמה.

שירים: Speak To Me, Breath In The Air, On The Run, Time, The Great Gig In The Sky, Money, Us And Them, Any Colour You Like, Brain Damage, Eclipse

הצד האפל של הירח באולפן
זוהי הגרסה המוקדמת שפותחה במהלך הופעות חיות, והוקרנה לראשונה מספר חודשים לפני תחילת ההקלטה; חומר חדש הוקלט בשני מושבים ב -1972 וב -1973 ב- Abbey Road בלונדון. הלהקה השתמשה באותה תקופה בטכניקות הקלטה מתקדמות, כולל הקלטת ערוצים נפרדים ולולאות. סינתיסייזרים אנלוגיים בלטו בכמה רצועות.