בדרך כלל מפעילים מנוע חיפוש על המוסיקה של שנות השמונים, גם השבעים, אבל מה עם התשעים? שנות ה-90 היו ללא ספק אחד העשורים הגדולים ביותר בהתפתחות המוזיקה. שלושה עשורים אחרי, אנחנו עדיין מתרפקים על כמה מהשירים האלמותיים שמדגדגים לנו את הנוסטלגיה. שירים של שנות ה-90 חוצים ז'אנרים רבים. זה היה עידן מצוין ל-R&B, היפ-הופ, גראנג', רוק, אלטרנטיבי – הרשימה פשוט אינסופית. זו הסיבה שברשימת השירים שליקטנו חסרים לא מעט שירים, ולעומת זאת נמצאים כמה משירי שנות ה-90 הטובים.

בניגוד לרוב התקופות האחרות, את מוזיקת שנות ה-90 קשה לסמן בקווי מתאר ברורים. הצלילים של העשור הותירו מורשת פורצת גבולות שהותירה רישומיה עד לימינו. היופי של אותו עשור היה שאתה יכול להיות אופנתי מעודכן, רוקר, היפ הופ, כוכב R&B, להקת בנים (פופ),  וקאנטרי – הכל בו זמנית.  הרעיון של מהי מוזיקה פופולרית השתנה בצורה קיצונית. הכדור הגדול ביותר שזרקה לנו מוזיקת שנות ה-90 היה, כמובן, הגראנג', אבל רוק הגיטרות התחלק בערבגדול לשלוש קטגוריות: רוק אלטרנטיבי, רוק קלאסי וסצנת מטאל.
ובכל זאת, הסרטון האפל של "Smells Like Teen Spirit" שהוקרן בערוץ  ה-MTV , היה כמעט בגידה במוסכמות החזותיות של הערוץ, באופן שהתעשייה עצמה הופתעה. מה שהפך את נירוונה למיקרוקוסמוס כל כך נהדר של מוזיקת שנות ה-90 היה שהסאונד שלה לא היה יחיד בייחודו. זה ניכר כמעט בכחל ז'אנר מפאנק ועד רוק גאראז' ועד אינדי פופ לקאנטרי ובלוז.
ההבי מטאל (Heavy metal) לא נעלם. הוא פשוט הגדיר את עצמו מחדש. האקטים האימתניים יותר של להקות כמו אירוסמית', מטליקה, גאנז נ' רוזס התעלו מעל אופנות, והפכו אותם ללהקות אצטדיונים. ובכל זאת, רוב, מעריצי רוק הסיטו את תשומת לבם לגראנג', כאשר אלבומים כמו   Nevermind וזה אחריו, In Utero, שימשו כשער כניסה ללהקות אחרות הקשורות לסצנה  כ – Mudhoney ו – Soundgarden. הללו צצו בהשראת הרכבים קלאסיים- כפרל ג'אם ואליס אין צ'יינס הקודרת יותר, גם להקות שבסיסן אינו סיאטל, כמו סטון טמפל ורדיוהד שייצגה יותר את הארט רוק.

Nirvana – Smells Like Teen Spirit

גראנג' נשלט בצורה מהדהדת ע"י גברים. חריג: ההרכב Hole שבחזיתו אשתו של קוביין, קורטני לאב, פרובוקטורית עם נטייה לצלילות במה לקהל – הצליחה להפיק תועלת רבה מהפופולריות של הגראנג'. אלבום הפריצה של הקבוצה, "Live Through This" יצא ב-1994, שבוע בלבד לאחר מותו של קוביין. Celebrity Skin, ההמשך שלו מ-1998, היה האלבום הנמכר ביותר שלהן.

Hole – Violet

לקראת סוף העשור, העלייה של הפמיניזם (ומגמת הפאואר וומן) במוזיקת שנות ה-90 תתבטא במצעדי הפופ – נוכחות של זמרות-יוצרות מרובות פלטינה: שרה מקלכלן, אלאניס מוריסט, שריל קרואו, ליסה לוב, פולה קול, פיונה אפל, ג'ול, וטרייסי צ'פמן.
ההשפעה הגדולה יותר של הגראנג' על מוזיקת שנות ה-90 "נרמלה" את מה שנחשב בעבר לנחלתם של מעריצי מוזיקת אינדי, הרכבים כמו סוניק יות' – אלילים של אינספור להקות פאנק, כולל נירוונה, שחיממה אותם באירופה רגע לפני ש-Nevermind התפוצץ – סוף סוף זכו להשמעות ברדיו וב-MTV. ה- פיקסיז ו-R.E.M הגדילו גם הם את בסיס המעריצים שלהם, לצד עולים חדשים כמו Pavement, אליוט סמית', Weezer ובק.

Beck – Loser 

בינתיים, סצנת האלט.רוק הרועשת יותר תפסה את החלל שהותיר המטאל הכבד. Nine Inch Nails ומרילין מנסון של המוזיקה התעשייתית, Rage Against the Machine ו-Faith No More של הראפ-רוק, Red Hot Chili Peppers ו-Primus המתמקדים ב-Fאנק, כמו גם הרוק הטרנסצנדנטי של The Smashing Pumpkins ו-Jane's Addiction – רובם ככולם מבטאים מצוקה חדשה של חרדה. פרי פארל, סולן החזית האקסצנטרי של ג'יינס אדיקשן, הפך לדמות דומיננטית במוסיקה של שנות ה-90, כאשר יצר את פסטיבל Lollapalooza הקיצוני דאז של 1991.
הגראנג' כז'אנר מעצב תרבות החל להתפוגג באמצע העשור. כמה להקות משפיעות נאבקו בבעיות קטסטרופליות של שימוש בסמים. אחרים חשו אכזבה מהפיכתם לחלק מהממסד שנגדו יצאו. האבות שכן שרדו – סאונדגארדן ופרל ג'אם, למשל – שינו את הצלילים שלהם. האחרונים הלכו צעד קדימה: הם פשוט עצרו את המכונה על ידי סירובם ליצור קליפים.
בבריטניה, השתלטות הגראנג' של תחילת שנות ה-90 יצרה תגובה נגדית בדמות הבריטפופ. זה לא מקרי שהאלבום השני, שמגדיר הסאונד של Blur, נקרא Modern Life Is Rubbish (שהשם החלופי שלו היה Britain Versus America). תנועת Cool Britannia הקשיבה לשנות ה-60 ולסצנת המוזיקה הפורייה שהיא טיפחה, והתייחסה לאגדות מוזיקה כמו The Jam, The Kinks ו-The Who.

Blur – Sunday Sunday

Blur הובילה דרך במוזיקה של שנות ה-90 בבריטניה, בתחרות עזה עם עמיתיהם סוויד Suede, שהאלבום Parklife המכונןשזכה ב – פרס המוזיקה הבריטית לאלבום הבריטי של השנה ב-1994. אלבומים מובחרים אחרים שבלטו בסצינת הבריפופ בתשעים – Different Class של פאלפ, האלבום של אלסטיקה שנקרא כשמה של הלהקה. קרב סינגלים נערך בין בין Blur ו-Oasis, אותו הגדיר אחד ממגזיני הפופ – משיכת חבל בין להקות ממעמד הביניים למעמד הפועלים.

Pulp – Common People

בסופו של דבר, “Country House” של בלר ניצח את "Roll With It" של אואזיס. אבל בתוך שנה, אואזיס המשיכה לתהילה בינלאומית מדהימה ואפילו פרצה בגדול לאמריקה בפריצה שהגיעה לשיאה בשני מופעים סולד אאוט בפארק קנבוורת', הקונצרט גדול ביותר של הרכב בריטי אי פעם בבריטניה.
בארה"ב, מופעי פוסט-גראנג' קיבלו את המעטפת של הרוק בכך שדחפו את הז'אנר לסגנון פחות הרסני של פופ-פאנק צבעוניים – No Doubt, Blink-182, Green Day ו-Rancid. מותו בטרם עת של הזמר בראד נואל עזר לאלבום הנושא את השם של להקתו Sublime שניגנה בסגנון רוק-סקא למכור יותר מחמישה מיליון תקליטורים עד סוף העשור.  הסאונד היותר בהיר הזה זכה לאריכות ימים, מה שהבטיח הצלחה לרבות מהלהקות בסגנון הזה הצלחה בעשור הבא.

אם נחזור ל-199.  זו הייתה השנה שבה מגזין בילבורד עדכן את הטבלאות כדי לשקף את נתוני המכירות האמיתיים של SoundScan (*). עד לאותה נקודה, דירוג התרשים נקבע על פי תחזיות של חנויות התקליטים.

* SoundScan מחובר לחנויות ויש לו מערכת מעקב מכירות המופעלת על ידי ACNielsen באמריקה ובקנדה. מגזין המוסיקה Billboard משתמש במספרים אלה עבור הטבלאות שלו.

ממתקי פופ נעורים, מעולם לא נעלמו. להקות בנים כמו  Backstreet Boys ו-NSYNC – ומאוחר יותר בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה – המשיכו לקבוע נתונים משמעותיים במכירות. נתוני המכירות התייחסו גם לסגנונות המיינסטרים למבוגרים, adult-contemporary העלו מגה-כוכבים כמי קני ג'י, וויטני יוסטון, מייקל בולטון וסלין דיון, לפופ לטיני העולה ולמוסיקת הקאנטרי הנוכחת חזק. למשל: גארת' ברוקס הפך לקלף בטוח, אלבומו משנת 1991, Ropin' The Wind, סימן את הפעם הראשונה שאמן קאנטרי הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים של בילבורד 200. בין הפנים החדשות בתחום: בילי ריי סיירוס וטים מקגרו בשנת 1995, שניה טוויין.  הקאנטרי-פופ הפך ז'אנר בעל חזות וחזית נשית משלו, שנשלט גם על ידי דיקסי צ'יקס, פיית' היל ולין ריימס.

Shania Twain – The Woman In Me (Needs The Man In You)

ה- R&B וההיפ הופנ הם שני הז'אנרים שחיים זה לצד זה בשלום. בשנות ה-90 בלטו תחילה הרכבים כניו ג'ק סווינג (New Jack Swing) ו-Boys II Men ובהמשך הז'אנר התאפיין בצליל של נשמה וגרוב של אמנים כג'נט ג'קסון, ד'אנג'לו, אריקה באדו, הפוג'יז, אושר, טוני ברקסטון ומרי ג'יי בלייג'.

הייתה כאן תחרות. במהלך שנות ה-90, מופעי ראפ רבים הגיעו לא רק למצעד Hot 100, אלא גם למצעד ה-R&B של בילבורד. לכך סייעו זמרים כמו לורין היל ו-TLC, ששילבו היפ הופ בצלילים שלהם. במיוחד, שיתוף הפעולה של מריה קארי ב-1995 עם  Dirty Bastard ב-"Fantasy" שהפך לרגע מכונן בתקופת ההצלבה הזו במוזיקת שנות ה-90.

ההיפ הופ הפך נרחב מאוד ודינמי. הוא חולל מגוון מסקרן של תת-ז'אנרים. פאבליק אנמי, קווין לטיפה, ארסטד דוולופמנט, טרייב קולד קווסט, קייפרס היל ואאוטקאסט התפתחו אינטלקטואלית בנושאים חברתיים. ראפרים כמו סלט נ' פפה, אם.סי האמר, וויל סמית', מיסי אליוט התמקדו בג'אמים הימנוניים שנועדו למצעדי הפופ.

עשור התחיל כשחברי הגנגסטה-ראפ Ice Cube ו-Eazy-E יצאו בדרך משלהם, כאשר חברו לד"ר דרה, חבר להקת N.W.A לשעבר, לברוא את ה- G-Funk, גאנגסטה פאנק, תת-סגנון מוזיקלי של מוזיקת היפ הופ שנוצר מהיפ הופ של החוף המערבי בתחילת שנות ה-90.
זה התפתח ל"מאבק" בין החוף המזרחי לחוף המערבי (בעיקרון, Bad Boy Records נגד Death Row Records), במהלכו ווורן ג'י ו- נייט דוג, פאף דאדי ,  Clan, באסטה ריימס, או טאנג קלאן, ג'יי זי, נאס, סנופ דוגי דוג ואמינם מצאו כולם תהילה.

למעשה, ה-Doggystyle אלבום הבכורה של סנופ דוגי דוג, היה הפעם הראשון שאלבום ראשון של אמן היפ הופ הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות.
הראפ היה קצת יותר שליו והרבה יותר רווחי לאחר מכן. הז'אנר זכה לדומיננטיות המוחלטת שקיימת עד היום בשילוב של היפ הופ רוק, פופ ו-R&B. זה לא דבר אחד; זה הכל. ואולי זו המורשת האמיתית של מוזיקת ​​שנות ה-90.

Jay – Z Hard Knock Life

כמו בכל עשור, היה גם אוצר של תגליות של להיט אחד שהגיע מהמצעדים, "Nothing Compares 2 U" של שינייד אוקונור ב-1990, גם  "Mambo No. 5" של לו בגה מ-1999.השיר של אוקונור הוא ללא ספק אחד הקאברים הטובים ביותר אי פעם של פרינס, בעוד שהלחן של בגה דוגם את אגדת המוזיקה הלטינית פרז פראדו.
שום סקר של מוזיקת שנות ה-90 לא יהיה שלם בלי אוסף של אבני חן מ-1997: "Torn" של נטלי אימברוליה, ו-"MMMBop" של הנסון. בריטני ספירס – Baby One More Time.

כולם אולי שוחררו בשנה אחת, אבל הם החזיקו מעמד הרבה יותר זמן.

Natalie Imbruglia – Torn

Britney Spears – …Baby One More Time

<

שירי שנות התשעים פייסבוק