הלילה שבו מדובר היה בסתיו 1987, אולם ה"קוקנאט גרוב" במלון "אמבסדור" בלוס-אנג’לס (המלון שבו נורה ונרצח רוברט קנדי) שורה של נפילי רוק הגיעו למקום כדי להצדיע לאחד הרוקיסטים האגדיים, רוי אורביסון המכונה Big O. היו שם טונות של כישרון וסופרסטארים שם בוב דילן, הבוס ברוס ספרינגסטין, אלביס קוסטלו, בוני רייט, טום ווייטס, ג’ניפר וורנס, טי-בון בורנט (שהפיק) ג’קסון בראון, ק.די. לאנג וגם הרכב שליווה את אלביס פרסלי בשנות ה-60 והשבעים.
ה-DVD מתעד בשחור-לבן את ערב שאפשר לכנותו בכול סופרלטיב – "בלתי נשכח", "הסטורי". במרכז הבמה, עם משקפי השמש המסורתיות, שר אורביסון, קול טנור גבוה אמוציונאלי כמעט אופראי ששר שירים על לב נשבר הבוס מביט על אורביסון על תקן מעריץ אמיתי. כול האורחים האחרים חוברים אליו באהבה גדולה ובאיפוק ראוי להערצה. אין שום אגו בערב הזה. הם באמת באו להצדיע לו. לא להאפיל רוי אורביסון עצמו (שנפטר שנה לאחר ההקלטה) נמצא כאן באחת משעותיו היפות, שר בעוצמה בפלצט דרמטי, ואנחנו מקבלים גם את "פריטי וומן" וגם את "קריינג", "דרים ביביי", "אונלי דה לונלי", "אין דרימס", "בלו
השחור-לבן הופך את התיעוד מיוחד, יייחודי עד מרגש. הצליל במערכת הסראונד (DTS) הוא מהטובים ששמעתי, מאז נכנס הצליל ההיקפי למערכות הקולנוע הביתי. "לילה בשחור ולבן" הוא אחת ההפקות היותר אותנטיות שיצאו בעולם הרוק בכלל, ובמדיית ה-DVD בפרט.
Roy Orbison – Oh, Pretty Woman
