עיון ביקורת

שלומי שבן, הפסנתר , רמי פורטיס וגם חוה אלברשטיין (פסטיבל הפסנתר אוקטובר 2018, המשכן לאומנויות הבמה ת"א)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

באחת הביקורות הראשונות שלי על שלומי שבן כתבתי: "שבן הוא יוצר מוכשר ומרתק שעסוק בהתלבטויות, בחיפוש עצמו, מתרגש ותוהה, קליידוסקופ של השפעות, מספר סיפורים, שנסונייר, בעל מגע קלאסי ורוקנרולי בפסנתר. הבטחה בענק." עברו מאז איזה 17 שנה, כמספר השנים מאז השתתף בפסטיבל הפסנתר בשנת 2001, אז, הוא הציג לראשונה את מופע הסולו הראשון שלו. אחרי ההופעה  במשכן לאומנויות הבמה ת"א, אוקטובר 2018, בפתיחת פסטיבל הפסנתר, התברר כי הזמן והכישרון הפכו את ההבטחה למפעל מוסיקה משגשג.
שבן בנה מופע כמו ארכיטקט שמנסה לא לחזור על עצמו, פרק וחיבר מחדש את הרפרטואר שלו, משיר פוליטי סטירי, כ"ראש הממשלה" דרך "החיים שלי טובים", והגיע עד למופע ״מקרה פסנתר״ עם רמי פורטיס (השירים: "אין קשר", "אגם ענקית", "נעליים") בתצוגת וידיאו "פינק פלוידית" מפתיעה של "נעליים" ועד דוגמיות מהמופע המשותף המצליח עם חוה אלברשטיין ("התעורררות", "את חרותי"), הכל במסגרת תוכנית ההפתעות שהכין, שכללה דואט מרטיט של אלברשטיין ופורטיס של "שקיעתה של הזריחה", השיר שהיא מבצעת בתוכניתה עם שבן. הסיום: "מגדל הפזמון" בהשתתפות אלי דג'יברי בסקסופון. במבנה הארכיטקטוני נכללו מרכיבים משדרגים מתאורה פונקציונאלית ועד וידיאו ארט מעצים.
במחשבה שניה: לא הופתעתי. שבן יישם את מה שהוא אוהב – להיות משת"פ ורסטילי שמתאים עצמו למסגרות/ סגנונות שונים, לזמרים שונים, כשהפסנתר הוא חלק אינטגרלי ממנו.  הוא מסתדר עם  עיבוד סימפוני, כמו גם עם גיטרה-בס-תופים. לא הופתעתי גם מהקברט שלו כפרפורמר: הומור סרקסטי, מספר סיפורים, ציני יודע לעבור מאינטימיות לקברט תוסס, לתבל בהערות מושחזות ומצחיקות בין השירים, בביצועי קלידים מגוונים, שהגיעו עד הקסיו ב"מגדל הפזמון" בסיום. קיבלנו כמעט הכל במופע זורם ומתוזמן בהשתתפות תזמורת הקאמרטה הישראלית. שבן השתמש בכל המיומנויות שרכש כפרפורמר, כסטורי טלר, כבדרן וכפסנתרן קברטי, כדי להנות מהמפגש עם התזמורת ועם האורחים. ההנאה שלו חצתה את האולם והגיע עד לכותב שורות אלו. מופע מהסוג שאין לך הזדמנות שניה לחוות, אם לא נכחת בו.

שירים: רוה"מ, לונדון, החיים שלי טובים, עמוק, כולם אומרים, האזרח האחד, הקסם נגמר, אנא אנא אנא, דיוטי פרי, כוכב הקופים, תחנה סופית, אין קשר, אגם ענקית, נעליים, מותק את אצלי בראש, התעוררות, את חרותי, שקיעתה של הזריחה, הנה בא הסוף הדרן: אריק, צפון, מגדל הפזמון
אורחים: שי צברי, פורטיס, חוה אלברשטיין, אלי דג'יברי.

צילומים: מרגלית חרסונסקי

"ראש הממשלה"

"נעליים" עם פורטיס

ראיון עם שבן ופורטיס

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *