שיר לוי - געגוע

געגוע

שיר לוי

מילים :לירון דניאל רבי. לחן עיבוד והפקה מוזיקלית: אלנתן שלום.
3/5

הוי, הוי. ושוב חוזר הבכי של המאהב הים תיכוני הכנוע, שפל-הברך. קשה-הימים. איך עשתה לו את זה? הרי היה לה כמו עבד.  איך איך נטשה? מי שמסר לשיר לוי את שיר ההתבכיינות, ניסה לקשט במילים יפות בהשראת המקורות כמו "צמאה נפשי אלייך", "אני את ראשי על כנפייך", "כוס יין השקיני" מה ההתפייטות הזו?  מי פונה כך לאהובה? אין בעיה לייצר פערי שפה בטקסט. זה הולך עם שגרת "השתגעתי כמעט".
שיר לוי  אימץ מנגינה עצובה, שינה קול למלנכולי. פתיחת פסנתר בהתאם.  נכנס רגוע, אבל דווקא במבע של "רק איתך רגוע" – הוא אמוציונאלי מאוד. המוסיקה מאפשרת למצות את הטנור הרגשני. לקראת סיום מצטרפת מקהלה כדי להעצים את הדרמה האישית בקרשנדו. לסיכום:  סלסול רגשני, טנור עוצמתי אינם יכולים להציל שיר שהטקסט שלו פשטני, לא אחיד, לא אמין  והמוסיקה לא ייחודית.
**** בעקבות הביקורת העירו לי, כי שיר לוי שר שיר געגוע לשבת. אם אכן לשבת התכוון – פספס בגדול. השבת הרי קיימת מדי שבוע. מה הוא רוצה שכל יום חול יהיה שבת? אם רצה לעורר בשיר אהדה לשבת – החמיץ את המטרה. "חזרי אלי הישארי עוד קצת", "השתגעתי כמעט" – הם פעלולים של שימוש בגעגוע לאישה שרחקה לצורך ערגה לשבת. לא קונה את זה.  אם התכוון לגעגוע לשבת אחרת מאשר השבת שהוא חווה – זה אינו  קיים בשיר. השיר נשמע לגמרי שיר לאהובה. השבת –  גם אם התכוון אליה,  אינה  נוכחת בשיר. הבעיה בכוונות הטובות שהן לעיתים מתמסמסות. זה קרה כאן. העובדה שכותב שורות אלו לא חש כי התכוון לשבת – בעייתית בפני עצמה.
סרטון השיר – מרדד עוד יותר את הסיטואציה. הוציאו את שיר לוי לטיול אקראי . הוא עובר בין שדות מוריקים, חנות ירקות, חומות ירושלים ובין ובין – גבר מתעטף בטלית, אישה מדליקה נרות, מתאפרת, מחייכת לילדים. ניסיתי לחבר את החלקים לשלם – לא הלך.

 

בימוי קליפ: עמית ימין צילום: ערן הורוביץ ועמית ימין

ימים קשים עברו עליי/ בבקשה חזרי אליי/ שוב מדמיין אותך בעיני רוחי/ הישארי עוד קצת, אל תלכי לי
מכאוביי המתיקי/ עצבותי הצחיקי/ את לי מבורכת, באה ומולכת/ זמן עוצר מלכת,/ זמן עוצר מלכת
זה הריח באוויר, הטעם שמזכיר/ צמאה נפשי אלייך/ אניח ראשי על כנפייך
כמו עבד הייתי/ לך רק חיכיתי/ השתגעתי כמעט/ כמה, כמה טוב שבאת
געגוע כל השבוע/ רק איתך רגוע/ רק איתך רגוע/ שישה ימים לא נח/ רחוקה כל כך
שוב נשאר עם שאריות של עצמי/ איך בלבן את ממלאת את עולמי בקדושתך עטפיני/ כוס יין השקיני
את לי מבורכת, באה ומולכת/ הזמן עוצר מלכת,/ זמן עוצר מלכת/ זה הריח באוויר, הטעם שמזכיר
צמאה נפשי אלייך/ אניח ראשי על כנפייך/ כמו עבד הייתי/ לך רק חיכיתי
השתגעתי כמעט/ כמה, כמה טוב שבת/ געגוע כל השבוע/ רק איתך רגוע
ימים קשים עברו עליי/ בבקשה חזרי אליי/ הישארי עוד קצת, אל תלכי לי.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות