שלום בן 80. אני חוזר לתחנות שלו, שהן גם התחנות שלי. על הפתיח ייאמר – קצרה היריעה. זה מסע אישי ארוך בזמן מהול כבר בקורטוב נוסטלגיה, שמתחיל ב"למה לי לקחת ללב" עם אריק איינשטיין, 1970. שיר כאב עם נחמה קטנה. שממשיך להיות פשוט ונכון גם בזמן הזה.
שלום חנוך הוא הדמות המרכזית של הרוק הישראלי, המשורר, המלחין והמבצע שתרגם את רוח הרוקנרול האמריקאית לעברית, ובנה שפה ישראלית מקורית, נוקבת ואינטימית. הוא לא רק "עשה רוק" – הוא המציא רוק בעברית. חנוך הוא לא רק "הסנדק של הרוק הישראלי", אלא המצפון התרבותי של דור שלם – יוצר שבקול צרוד, בגיטרה מחוספסת, ובשירים מלאי אמת, הצליח לבטא את הכאב, הספק והיופי שבחיים הישראליים.
חנוך שר כמעט על כל נושא מגילוי דעת אישי כמו "אדם בתוך עצמו הוא גר", משבר בחיים הזוגיים ב"חתונה לבנה" ועד ל"מחכים למשיח", שנחשב שיר המחאה הגדול בתולדות המוסיקה הישראלית, שיר שהגיב לממשלת בגין-שרון ולנפילת הבורסה.
השיר "כדי לחיות" – הוא שיר הומניסטי ממדרגה ראשונה על החיים והמוות בישראל, שמתכתב עם "אל תקרא לי עם" עם אחת האמירות הנוקבות ביותר שלו – "כי אין בדת כדי לחיות/ כי אין בלאום כדי לחיות/ כי אין הבדל כדי לחיות/ כדי לחיות כדי לחיות/ אז תן לחיות/ כדי לחיות / כי בא הזמן כדי לחיות/ אנחנו כאן כדי לחיות/ ובחיים כדי לחיות/ צריך לחיות כדי לחיות/ אז תן לחיות/ כדי לחיות".
רוב השירים עברו את מחסום-מבחן הזמן, והם עדיין אמירה, גם בעניינים שבינו ובינה. ("חתונה לבנה") שלום הצליח להימנע מגלישה למקומות של התלטפות עצמית, אלא לשדר אמירה.
תחנה בדרך שאי אפשר שלא לחזור אליה – "חתונה לבנה" (1981) עוד אחת מפסגות הרוק הישראלי. "שער הברזל נסגר מאחורי/ יצאתי לעולם הקר משוחרר על תנאי/ כותב את השירים ושר בדרך לפני". ("הדרכים הידועות")
השיר הזה נשמע עדין הרוק הכי אותנטי, שיצא משדות הרוק המקומיים. בצליל – המשך יפהפה ל"תמוז". רוק עברי מלודי, אבל גם טעון לעומק בחשמל, בטקסט ובהבעה – נועז, דרמטי, חדשני, מקורי, סוחף. ממרחק הזמן – לא ברור איך ירדו אז על שלום באלבום הזה. הפריע את מנוחת השכנים, כשהוא זועק "הדרכים הידועות בן באתי"?
ה"חתונה לבנה" של שלום הייתה שחורה. חתונה של אותות סכנה. "אנחנו זקנים תסתכלי בתמונה, ילדים אבודים חתונה לבנה" – חתונה שאמורה לבשר אושר שכולו לבן מובילה לאבדון.
זו לא היתה התחנה הראשונה של שלום כרוקר ישראלי. השנה 1976. ההרכב נקרא תמוז. השיר "מה שיותר עמוק יותר כחול". אורך השיר: 8:40. יש לכם שיר ארוך יותר ברוק המקומי? "תמוז" יצרה סטנדרטים חדשים בהפקת רוק ישראלי (תקליט, מופע). זו אולי הפעם הראשונה שלצד שם המחבר של השיר, הופיע גם שמו של המפיק המוסיקלי – לואי להב, שהציג את ההרכב כיחידה מנגנת למן הפתיחה האינסטרומנטלית הכבדה ואלמנט הגרוב. גם שירת הסולן הפכה פחות צמודה למנגינה, ויותר רוקית במונחים של רוק אמריקאי.
חנוך דימה אדם שממשיך ללכת גם כשהדרך אינה מבטיחה לו שום ניצחון. השיר "נגד הרוח", שיצא באלבום "רק בן אדם" (1988) מזקק את דמות הנווד העירוני, הבודד והעקשן, שחנוך בנה לאורך הקריירה. שיר על בדידות שאינה מתבכיינת, מאבק שאין לו הבטחת הצלחה, חיים שנמשכים גם כשהם קשים. אין כאן פתרון ברור, רק הבטחה אחת: ההליכה עצמה היא המשמעות. בהתאם – הלחן והתנועה הקצבית מדמים נסיעה, דופק קבוע, תחושת דרך ארוכה, תנופה שלא עוצרת. המוזיקה לא מתפרצת היא מתקדמת בעקשנות, בדיוק כמו הדובר. זה שיר של סיבולת, לא של ניצחון, המנון שקט של אנשים, שלא מוותרים על עצמם גם כשהדרך חשוכה, רטובה, וריקה. ביטוי לניכור בתוך חברה ההופכת אותך בודד ומנוכר יותר.
על שלום חנוך נכתב לא פעם שהוא הברוס ספרינגסטין הישראלי ולא מתוך חיקוי, אלא משום שחנוך כמו ספרינגסטין מקרין אנרגיה של אמת ברוק, בחספוס הקולי, בחיבור בין פשטות ותחכום. יוצר בלי פוזות מילוליות ומוזיקליות, בלי הקרנת מוזרויות, שבאות יותר להסתיר מאשר לגלות.
חנוך אינו איש פוליטי במובן הציבורי של המילה. הוא אינו משתתף בהפגנות וגם ממעט בהצהרות, אבל מדי פעם מגיע שיר, שמעיד, כי הוא לא יכול עוד לשתוק. ב"מחכים למשיח" יצר שלום שיר ריאליסטי, שתיאר פגישת עסקים שהתעכבה על רקע נפילת הבורסה. מתחת למפולת הזו הסתתרה אז מסה פילוסופית על אובדן התקווה והאמונה. עדיין מהדהדת השורה:"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם". זה משפט שממשיך להיות אקטואלי ורלוונטי, ועוצמתו אף מתחזקת. קיים ייאוש כללי גדול, אבל ממשיכים לחגוג. זו הייתה מתקפה חברתית פוליטית על האווירה, על הציבור, שנבחריו הם בבואה שלו.
במאי 2016 הוציא חנוך שיר שנקרא "המדינה הזו צריכה אמא". פניה ישירה, רציונאלית למי שמתיימר להנהיג את הציבור: נשבר מהאבא שמנהל את המדינה. אנחנו זקוקים דחוף לאמא, שתציל את הבית. שתביא שלום. מן הסתם, "עד מתי נעצום עיניים עד מתי נמשיך ללחום", מקונן שלום על השכול, שממשיך לשרת בציניות את הפוליטיקאים עד היום: "מדינה לא תקריב את בניה/ חיילי המלחמות/ שיוצאים וחוזרים אליה/ חללים לחלומות". והנה, ב"ראש הממשלה" שר שלום חנוך: "אתה מוצא את עצמך לפתע בלי לדעת איך/ בתוך עניין לא עניינך שרק הולך ומסתבך/ אתה נבהל פתאום ומתקשה לנשום/ אתה רועד מפחד אתה מזיע ולוהט מחום/ עמוק בתוך הנשמה, אתה עוד לא מבין על מה -/ נהרגים הילדים, על מה המלחמה הזאת, על מה המלחמה?" מי שבונה עצמו על קהל בארצנו – צריך אומץ כפול ומכופל לצאת בשירים כאלה.
בשני השירים "אל תקרא לי עם" וב"כדי לחיות" חנוך הוא הזמר-יוצר, שיוצא נגד דמותה של החברה הישראלית, שמנהיגיה הם בבואה שלו, שירים שהם מניפסטים נוקבים, שמשאירים אותך פסימי באשר לדמותה העתידית.
שירים לנצח? במה אני מתאהב מחדש? במדור הלירי-רומנטי של שלום חנוך נמצא אחדים מהשירים היפים במוסיקה הישראלית. "שיר ללא שם", אחד מהם אצלי – בא והולך, וכשהוא מגיע, אתה מתחבר אליו כאל מקור חיים, שמכיל את הנופים, הניגונים שלך מרבות הימים, למעשה חלק מקיומך במקום נזה.
.על מעט שירים אפשר להגיד – אולטימטיביים."שיר ללא שם" הוא אחד מהם. רגע בלעדי של חסד. שלום מדגיש דווקא את הפן העצוב שביצירה, את הרגע שההשראה נוטשת, שהשיר מתרחק, הופך לישות בפני עצמה, כשהדובר מאניש אותה – "אתה בא והולך", וכשהוא בא, נולד שיר כמו השיר המיוחד הזה.
אני ממשיך להיות מאוהב ב"גיטרה וכינור" שלום חנוך כתב את השיר לאלבום "מוסקט" של אריק איינשטיין שיצא ב-1999. מסוג השירים האלמותיים, שנולדים ברגע של חסד יצירתי.
חנוך הוא יוצר ורסטילי. הכתיבה שלו אינה יודעת גבולות מוסיקליים. הוא טרובדור שיודע לספר סיפור עם, כמו הסיפור הזה על זוג צנוע שדר בדירה קטנה וחשוכה, שאהבה ומוסיקה מציפים את חייו באור, נע במעגלים, נודד לאן שרוח החלום לוקחת אותו. אם יש שיר הלל לחופש ביחסים בין בני זוג – זה השיר הזה. אריק איינשטיין בשירתו הבוטחת והחמה, מספר את סיפור בני הזוג בטון של תוגה יפה.
לפעמים, כשרוצים להגדיר נוסטלגיה, עדיף להביא שירים. בנוסטלגיה טמון זיכרון תחושתי. לשלום חנוך יש שני שירים כאלה שמחזירים לקיבוץ נעוריו, משמרות: "לילה" ו"אהבת נעורי". הראשון עוסק במקום עצמו: "בביתני התינוקות מייללים בהפסקות/ נצבט הלב היי אמא עורי/ אומר הלילה ושוכב". השני נוגע באהבת נעורים ראשונה. האם באהבת נעורים בקיבוץ יש משהו שונה מאהבת נעורים עירונית?
לפחות במראות: "זיכרון שעולה בי שוב/ פרדס רטוב יללת התנים/ ואת שהיית אהבת נעוריי" כלומר, יללת התנים בפרדס רטוב מתעוררת ממש כמו זיכרונה של האהבה ההיא. יש משפט שיגדיר טוב יותר געגועים לעבר?
ואיך אפשר בלי "שמש קרן מאוחרת", שיר שהתמקם חזק על מדפי הפנתיאון של המוסיקה הישראלית. הבלדה הלירית הזו נכללה באלבום רוק, שביטא את שיאי המעורבות הפוליטית והמחאתית של חנוך – "מחכים למשיח" (1986). היא עומדת בפני עצמה, אנטיתיזה לשיר הרוק הבועט, שקיעת סוף היום יוצרת אווירה אחרת, זמן לשקוע ולחלום, לשייט בדימיון אל מראה דמותה בילדותה, ולהתפקח ממסע הדמיון בהמשך ולחוש געגוע כי – "אבדו לי עקבותייך" כמו שקיעה שנמוגה באופק. שלום חנוך שר את הכאב והגעגוע , שבגילוי החלומי ובאכזבה במנגינה ענוגה שמשדרת תחושה עמוקה של רגשות ובסולו גיטרה מעצים.
נוסטלגיה היא גם "מאיה" – השיר נכלל ב"פלסטלינה", האלבום המשותף של איינשטיין וחנוך שנוצר ב- 1971 על בסיס תוכנית הטלוויזיה "לול 2". שלום כתב את השיר זמן רב לפני שבתו, מאיה, נולדה. כך שלמעשה, בתו נקראת על שם השיר שכתב ולא להיפך. שלום חנוך עצמו אהב לסיים את המופע שלו בשיר האהבה לתינוקת שלו, וגם אחרי אלף הופעות עדיין ה"מאיה" ריגשה כמו תפילה שעוברת לכל המאיות של הדורות הבאים, כל דור והמאיה שלו.
שיר נוסף שמעורר אצלי בלוטות נוסטלגיות – "את מביאה הכל" אהבה מהולה בכאב גדול. אהבה שהפכה כאב. המילים והמנגינה מביעות הכל. לו רק יכול היה להביא ישועה, היה מושיע כבר מזמן. נאחז באפשרות "שלא הכל אבוד".
זה שיר אהבה שברגעים מסוימים הופך עצב לדמע. אני לא יכול להסביר איך נולדת מנגינה בלעדית כזו. אני רק יכול להעיד, איך מנגינה כזו מחלחלת אל מתחת לעור. שלום הקדיש את השיר לידידתו השחקנית טליה שפירא, שנפטרה מסרטן.
להתרפק גם על Deja vu טעון-התחושות, שיר שבו שלום מתייחס למושג "נוסטלגיה", והעיבוד האקוסטי השמיימי משהו, עושה שירות נפלא לטקסט.
"ככה וככה", רוק בקצב נסיעה, סקסופון צרוד ואקורדיון. והפעם – שיר אהבה. שיר של ילד מאוהב, וגם "בגלגול הזה" – שיר עידוד עצמי נשמע כהתחברות מכוונת של שלום חנוך עם סול, גוספל ופאנקי, בלי הרבה פלסף.
בגיל 80 שלום חנוך כבר אינו רק פס הקול של חיינו – הוא חלק מהזיכרון, מהמצפון ומהלב של המוזיקה הישראלית, ואנחנו חוזרים אליו לא רק כדי להיזכר מי היינו, אלא כדי להבין מי אנחנו.
צילומים: מרגלית חרסונסקי
שלום חנוך בן 80 השירים הגדולים – קרן שמש מאוחרת – מתוך המופע 40 שנה למחכים למשיח 2025
שלום חנוך – מאיה בהופעה בבארבי
