אומרים שלא רחוק מחדרה,/ בין הים לבין החולות/ יש מקום שבו זורחת השמש, בלילות. והנה מתניעים שוב ונוסעים למקום הזה בין ים לחולות שבו זורחת השמש בלילות, לשיר שירי געגועים.
עונת ההופעות כבר החלה. חום יולי אוגוסט יכניס שוב את עם ישראל למכוניות בדרך אל האמפי הרומי. שלמה ארצי יבלה עוד כמה לילות חמים ונרגשים במקום הזה. והשמש כרגיל תזרח עליו בלילה. הקהל ימלא את מושבי הבטון כדי לתנות אהבים. יחפש השתקפויות של עצב ושמחה. אולי זה האושר, ועדיין חיינו מלאים באבסורדים, בחוסר הגיון.  הרומנטיקן נאלץ לאחוז בדבר אחד כברירת מחדל: "כמו אדיוט/ אני רץ תמיד אחריה/ ואומר לה: "בואי, ותהיי איתי"
אצל ארצי תהיות על החיים, שאלות בסיס שאין להן תשובות  מייצרות תסכול מול הרצון/ אילוץ לזוגיות ואהבה.
ציטוט ביטלס בפתיח (Strawberry Fields Forever), המנגינה העגולה-עצובה, הטון, צלילי גיטרה סולידיים, אקוסטי ואלקטרוני, הרמוניה מרככת. לא לנסות להגדיר. נשמע הכי מכאן בהרמוניה, בצבע הסאונד. פשטות שכזו שהיא שלמה ארצי.

מתוך האלבום "שניים" 1996

שלמה ארצי אבסורד

אומרים שלא רחוק מחדרה,/ בין הים לבין החולות/ יש מקום שבו זורחת השמש, בלילות.
רק אצלנו לא תמיד היא זורחת/ רק אצלנו משום מה אור חסום/ יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה,
איזה אבסורד.
מה לעשות, אני כבר לא יודע/ אולי יש איזה סוד/ שיודעים רק מעטים.
אה… כמו אדיוט/ אני רץ תמיד אחריה,/ ואומר לה: "בואי, ותהיי איתי".
אומרים שעיתונים משקרים כי/ האמת נמצאת בינך לבינך,
ולאן שלא תיסע אתה לוקח רק/ את עצמך.
אצל שנינו פתאום מתפתחת/ אהבה עם כאב והיסוס
יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה/ איזה אבסורד.
מה לעשות, אני כבר לא יודע,/ אולי יש איזה סוד/ שיודעים רק מעטים.
אה… כמו אדיוט/ אני רץ תמיד אחריה,/ ואומר לה: "בואי, ותהיי איתי".
ואומרים, מה לא אומרים על חיינו/ שהם קצרים וחסרי כל ביסוס,
שאנחנו רק קרבים אל מותנו/ איזה אבסורד.
ומוזר איך בין שמש זורחת/ לשמש שוקעת בים,
לא מצאו תרופה לנשמה הפצועה של בני האדם.
מה לעשות, אני כבר לא יודע/ אולי יש איזה סוד/ שיודעים רק מעטים.
אה… כמו אדיוט/ אני רץ תמיד אחריה/ ואומר לה: "בואי, ותהיי איתי".