אביב עוזרי ואופיר קרן-פז – לא עונה חולפת

שיר אהבה, שמבקש להיות גם שיר של תקווה והתמודדות. השילוב בין R&B, שירת סול, כלי נשיפה וקולות מקהלה מעניק לו אופי חם ומחבק, כמעט טקסי. הוא רוקד לצד הכאב במקום להכחיש אותו,

יולי 11, 2026

מילים ולחן: אביב עוזרי ואופיר קרן פז הפקה ועיבוד- אביב עוזרי ודולב נחום סנבירה

 3.5/5

"לא עונה חולפת" של אביב עוזרי ואופיר קרן פז הוא שיר אהבה, שמבקש להיות גם שיר של תקווה והתמודדות. הידיעה של היוצרים שהשיר נכתב מתוך התמודדות עם כאב, קשיים וחולי משנה את אופן ההאזנה: מה שנשמע תחילה כשיר זוגי פשוט מתגלה כהצהרה על בחירה בחיים, באהבה ובשותפות דווקא כשהמציאות אינה פשוטה.
"מה שיהיה, מה שיבוא, אני פה."- זו אינה הבטחה שהכול יהיה טוב, אלא התחייבות לנוכחות. האהבה אינה מוצגת כפתרון קסם אלא כהחלטה להישאר גם כשהעתיד אינו ידוע.לאורך השיר חוזר מוטיב של קבלה. הדוברים אינם מנסים לברוח מהפחד אלא להתמודד איתו: "שחררי תפחד תני לזה לקרות." זו אינה רק קריאה להיפתח לאהבה, אלא גם קריאה להרפות מן החרדה ומהצורך לשלוט בכל מה שיבוא.
הדימויים בשיר פשוטים: קרן שמש, מגנט, אביב ופריחה. זהו רצף סמלי ברור. "אביב" אינו רק שם היוצר, אלא גם סמל להתחדשות. מולו ניצבת "השלכת", שמייצגת את התקופות הקשות. המשבר אינו שאלה של "אם" אלא של "מתי". ההבטחה היא שהאהבה תשרוד גם אותו.
שם השיר הוא גם הרעיון המרכזי. האהבה מתוארת לא כהתאהבות רגעית אלא כמשהו קבוע. בעולם שבו מערכות יחסים רבות מוצגות כזמניות, הדוברים אומרים: "איתך זו לא עונה חולפת." העונה היא מטאפורה לזמן, והמשפט כולו מבטא רצון ביציבות, בהמשכיות ובמחויבות. זהו שיר על נאמנות בתוך מציאות שאינה מבטיחה דבר
השיר נטוע ב־R&B עם השפעות של סול וגוספל – מקצב גרובי שיוצר תנועה, כלי הנשיפה מוסיפים צבע וחום, ומזכירים מסורת של סול קלאסי.קולות המקהלה מרחיבים את הפזמון ומעניקים לו נופך גוספלי, כאילו האמירה האישית הופכת להצהרה קולקטיבית. המקהלה מסמלת קהילה, תמיכה ואמונה. גם כאן היא מחזקת את התחושה שהאהבה אינה רק עניין פרטי, אלא כוח שמאפשר להחזיק מעמד.

שירת הסול של אופיר קרן פז נשמעת טבעית ואינה מתאמצת להפגין יכולות. הקול שלה נושא את תחושת החמלה והביטחון שהשיר מבקש להעביר. אביב עוזרי משלים אותה היטב. העובדה שהם גם בני זוג מחוץ לאולפן מעניקה לשירה תחושת אמינות.
ביקורת: השיר נשען במידה רבה על דימויים נדושים בשירי אהבה. מי שמחפש כתיבה פיוטית מקורית/ מפתיעה עשוי לחוש שהטקסט בטוח מדי ואינו מסתכן. גם מבחינה מלודית, השיר נע במסלול לא ייחודי, ועם זאת זוהי בחירה שמתאימה לאופיו.
השילוב בין R&B, שירת סול, כלי נשיפה וקולות מקהלה מעניק לו אופי חם ומחבק, כמעט טקסי. הוא רוקד לצד הכאב במקום להכחיש אותו, ובכך מממש את כוונת יוצריו: לא לברוח מהמציאות הקשה, אלא למצוא בתוכה מקום לאהבה, לתקווה ולהתמדה. דווקא האיפוק שלו – במילים, בביצוע ובעיבוד – הוא מקור כוחו. הוא אינו צועק שהאהבה מנצחת הכול; הוא לוחש שהיא יכולה לעזור לנו לעבור גם את העונות שאינן חולפות במהירות.