שנצטרף לחגיגת יום ההולדת של אביחי הולנדר? אבל איך חוגגים בסיטואציה שאינה מאפשרת? יש מצב! הפער הזה בין הדכדוך המלנכולי בבית הפותח והשמחה הגואה-מתפרצת בהמשך – הרים את כותב שורות אלה מהמושב בו נכתבה הביקורת הזו.
אכן, יש מצב שממשיכים לחגוג למרות הכל. תפזזו עם הקצב הסוחף, תקפצו לצליל החצוצרות הצוהל. את המעבר מאבלות  לשמחה ותקווה אפשר לאמץ כדרך חיים, והשיר הזה פותח אותה. המעבר בין עצב לשמחה הוא הרי חלק מהחיים שלנו (כמו החיבור בין יום הזיכרון ליום העצמאות).
הולנדר יצר קונטרסט מדליק ביניהם. התוצאה  מלהיבה ומרוממת נפש. במנגינה בתזמור, בשירה. יש סיבה לחגיגה. ועדיין: למאזין נטול המידע החוץ שירי חסרה חלק לפאזל. אז קראו מטה:

אביחי הולנדר: "ב-20 ביולי 2014, חגגתי יומולדת בעזה. היו חברים, סוכריות גומי וסנדוויצ'ים. אפילו ארגנו לי סאונד של זיקוקים בשביל האווירה. באותו הלילה, הפלוגה ספגה אירוע קשה שבו איבדנו חברים יקרים וטובים, ומאז ועד היום הפך תאריך יום ההולדת שלי ליום עצוב שכזה, עמוס אשמה, שרק חיכיתי שיעבור.
לפני כשנתיים וחצי, פניתי לאחד הכוחות החזקים והטובים שאני מכיר לעזרה: המוסיקה. היה לי לחן מקפיץ ומשפט אחד: "איך שרים ביומולדת?"
לא ידעתי בכלל מאיזה כיוון לתקוף את הנושא. באחד הימים, החלטתי לקפוץ לאביבה לוי יפרח, אמא של טל יפרח ז"ל שהיא חברת אמת ואמנית בעצמה, כדי לשתף אותה ואולי יהיה לה איזה רעיון. הגעתי אליה ולפני שפתחתי את הפה היא אומרת לי: "תקשיב הולנדר, אני עושה יומולדת לטל וזה יהיה ערב מדהים של שירים". חטפתי שוק. חשבתי (ועדיין חושב) "מה הסיכוי?" מצאתי אצלה איזו אורגנית קטנה, סיפרתי לה על השיר והתחלתי לנגן, ואביבה פרצה בבכי והתחילה לשפוך את הכאב בשצף קצף, ואני יושב שם, שותק, מקשיב, לוקח משפט מפה, ביטוי משם, ומלביש על המנגינה שהייתה לי. פתאום, אנחנו מוצאים את עצמנו שרים, מתלהבים ומתרגשים ואני מבין שדווקא במקום הכי עצוב מצאתי דבר שישמח אותי באמת. כך נולד השיר  הזה, עם אמא אביבה שממשיכה לחגוג לבנה כל שנה יומולדת, גם כשהוא לא פה, כי לדבריה: היא אף פעם לא הפסיקה להיות אמא שלו. כל מה שרואיםבקליפ  – אלה רגעים אמיתיים לחלוטין. אוסף של נשמות יקרות וטובות שבאו לחגוג לטל יומולדת, חברים שלו מהיחידה ומהחיים, וחברים שהכרנו בזכותו."

אביחי הולנדר יומולדת בימוי ועריכה: חי אפיק ואביחי הולנדר

איך שרים ביומולדת/ כשאתה עוד לא פה/ ואין עוגה ואין שום ילד/ ויש נרות כל השנה
אבל למרות הכל/ אני חוגגת/ וגם דיברתי כבר עם אלוהים/ לחץ לי את היד וגם הבטיח
שנתראה ביום מן הימים/ שכל המלאכים שבגן עדן/ יודעים היום עושים לך כבוד
וכל החיוכים שלך בחדר/ גורמים לכל החברים לרקוד

מוכנה/ למות אליך/ להרגיש אותך קרוב/ רק לרגע/ ולנגוע/ כיסא ריק/ אתה לא פה
אבל למרות הכל/ אני חוגגת/ וגם דיברתי כבר עם אלוהים/ לחץ לי את היד וגם הבטיח
שנתראה ביום מן הימים/ שכל המלאכים שבגן עדן/ יודעים היום עושים לך כבוד/ וכל החיוכים שלך בחדר
גורמים לכל החברים לרקוד

שכולם כבר נשבו שם בקסמיך/ באור ויופייך המהפנט/ תדע שכל מי ששמע עליך/ אוהב אותך כל כך פה באמת

אביחי הולנדר – בלתי מנוצח

אביחי הולנדר פייסבוק