השבת השחורה והמלחמה שבעקבותיה עוררו השראה אצל יוצרים רבים. אני מקבל למדור הזה עשרות. מנסה לברור את המוץ מהתבן. אביחי הולנדר ערבב בין הגות על מהות האדם הנלחם ובין מצוקתו האישית שגם ("ונותרתי פצוע/ כמה מוזר/ שלב שבור ממשיך לפעום") למסקנת חיים הנגזרת מר' נחמן מברסלב האומרת: העולם הוא כגשר צר מאוד, והאמצעי לעבור אותו – "שלא תפחד כלל". אם תתגבר על הפחד ותהיה לך מספיק אמונה וביטחון בה' הוא יוכל לעזור לך לעבור את העולם הזה בקלות ובשמחה.
זהו שיר שנכתב כנראה בפרץ רגשות. הוא אינו עקיב ולכיד, מערב דברים שונים ונשמע לכן לא מלוכד. המוסיקה המלודית משדרת נעימות עצב מלנכולית, מסתנכרנת עם קולות של תפילה של נפשות עצובות. זה לא שיר של שבר גדול אלא צלילים של לב מבקש חיים. המבנה היפה נתמך במנגינת נפש מחלחלת, והעיבוד מוסיף נגיעת רוק בצליל גיטרה חשמלת מתפרצת – ניואנס אפקטיבי. אני לוקח מהשיר הזה את הקול הפנימי של אביחי הולנדר ואת המוסיקה שמאפילים על הטקסט האקראי.
אביחי הולנדר נלחם
כל הקנאה/ כל הכבוד והתאווה/ כמעט הוציאו את החשק
בסוף המרדף/ מה יישאר מכל זה/ פורק על הדף/ פורק על הילד
שמרפא אותי/ בסוף כל לילה
כמה מוזר/ שלב שבור ממשיך לפעום
עיגולים ורודים/ מציגים מסך עשן/ כמה החיים יפים
אדם מניח ראש על כר והוא נלחם/ נגד הזרם והרוח
נלחם/ עד האינסוף הלא ידוע/ נלחם מול כל הרעש
כל העולם/ הר געש/ והעיקר לא לפחד כלל
בכעסי/ רוקנתי כוסי/ הפכתי שיכור/ מנוכר וזחוח
כמעט שהרסתי/ את שבניתי איתך/ רציתי לטרוף, רציתי לנוע
לכבוש לבבות ונותרתי פצוע/ כמה מוזר/ שלב שבור ממשיך לפעום
עיגולים ורודים/ מציגים מסך עשן/ כמה החיים יפים
אדם מניח ראש על כר והוא/ נלחם/ נגד הזרם והרוח
נלחם/ עד האינסוף הלא ידוע/ נלחם מול כל הרעש/ כל העולם/ הר געש
והעיקר/ לא לפחד כלל
