למה אנחנו אוהבים קאברים? מתוך איזשהו צורך להתחבר למוזיקה מוכרת, להתרגש מחדש. יש להקות שמתמחות בקאברים לצרכים מסחריים. יש אמנים שמחדשים שירים מתוך צורך להעניק את הערך המוסף שלהם לשיר. כאן אבי בללי שיתף פעולה עם שרון הולצמן ב"אשה אשה" שיר של הולצמן ולהקת אבטיפוס על התסכול מהפער בין מה שהוא חש כלפי אשה ובין המציאות המאכזבת השיר מתוך "מה החזאי מבין", אלבום הבכורה של הלהקה שיצא ב-1995. אינו מתחנן לקאבר כלהיט מהעבר, ואם כבר להתרפק על מוסיקה ישראלית משנות התשעים – אני מתלבט בין המקור הפופי המתקתק-מחוייך ובין זו הגרסה האפלה הקודרת האקספרסיבית של בללי את הולצמן שמעניקה לו מימד חדש. . בללי נשמע כואב מול מסתוריותו של הולצמן. מכל מקום גם כך וגם כך גיליתי את השיר הזה שנעלם מאוזני במשך השנים, וזה לא מעט.
אבי בללי ושרון הולצמן אשה אשה
אשה אשה אשה
האדם בפינה לא יכול לשמוע
מה את מרגישה
מה את מנסה להגיד
כשתתחילי לצעוד לאט מתחת לחופה
תחשבי עלי, אני אהיה שם
לידך
אשה אשה אשה
אחרי שתיקח ממך את הלב
ותשים אותו אצלה
היא תגיד בוא נשאר
ידידים זה דבר נפלא
אבל אני לא רוצה
לא רוצה אותך
איך שלא הסתדרתי
עד עכשיו אני איתך
מנסה לתפוס רכבת
לכיוון אחד
אשה אשה אשה
כשתלכי לישון
אני אחכה לך במיטה
אעשה את עצמי ישן
כשהזמן הקסום איתך
יעבור למקום אחר
אני אצחק ואהיה שם
לידך
איך שלא הסתדרתי
עד עכשיו אני איתך
מנסה לתפוס רכבת
לכיוון אחד
