הוא היה מנגב לה את הדמעות. בשבילה הוא יוריד את הירח. אהבה אותו כמו מטורפת – אז לאן היא הולכת. מה ענין המפתח והלב השרוט? מ'כפת. גם לאדיר גץ לא ממש איכפת. הוא מנווט עצמו לעוד בלדת רגש בּוֹכִיָּה, מנגינת עצבות, טון מדוכדך. יש מי שיקנה. זבש"ו. לאדיר גץ נוח להישאר באזור הנוחות של התרפקות על אהבה שנשארת בלבו של האוהב – ברמת השאלות וההתבכיינות.
הטקסט שבלוני, רצוף קלישאות, נשאר שטחי ברמה של מידע סתמי. הוא שרוט, לא יכול לנשום, אין לו מילים. אכן ממש חסרות בשיר מילים: מדוע היא בורחת? הרי אהבה אותו "כמו מטורפת".
לגץ מתאים יותר להישאר בתחום השטחי של העצב ולקונן מר לבבו, סומך על המנגינה והאווירה האפרורית-מלנכולית של השיר, כדי שהסיפור יעבור ואולי יחלחל. אז לא חילחל. הבעיה אינה רק באי אמינות השיר הזה, אלא בשימוש בחומרים לעוסים. מתקשה לְרָגֶשׁ.
אדיר גץ מפתח צילום בימוי ועריכה: אבי בן זקן
זוכרת את החורף ההוא/ יכולנו לא לצאת מהשמיכה כל היום
שמענו ת'שירים של ההוא/ קנינו כרטיסים הכי קרוב לבמה
סיימנו איזה מאה סדרות/ את היית בוכה הייתי מנגב לך ת'דמעות
אהבת אותי כמו מטורפת/ לאן את הולכת
ואת שורטת לי ת'לב עם מפתח/ ובשבילך אני אוריד ת'ירח
כבר אין לי אוויר לנשום/ אותך יותר מרחוק
וזה לא פייר שרק אני לא שוכח/ וזה לא פייר שרק אני לא בורח
כבר אין מילים לכתוב/ אותך יותר מרחוק
זוכרת ת'נסיעה לאילת/ נגמר לנו הדלק
איך נלחצתי את צחקת/ תמיד היית רואה רק את הטוב
כשהייתי מתרחק היית נשארת הכי קרוב
היה לנו אחד ת'שניה/ החברות היו אומרות לך/ זה הולך לחתונה
אהבת אותי כמו מטורפת/ אז לאן את הולכת
