אורן לביא -Bedroom Crimes

Bedroom Crimes

אורן לביא

סוני מיוזיק
4.5/5

האלבום מתחיל במשפט: ?Did You Really Say No. אנחנו בחדר האינטימי של אורן לביא, ישראלי בן 42, שלפי האלבום הזה צריך להיות בפסגת העולם. שיר ראשון בשיתוף הזמרת הצרפתיה ונסה פאראדי. דואט בין אישה לגבר. שיר אווירה שמזמין לחלום. אני שומע 11 שירים של סיפורים מהסדינים בחדר הנ"ל, קווים מקבילים, מוטיבים חוזרים. החיספוס הרך החדגוני, המנגינה הפשוטה והאולטימטיבית, הסיפורים המהורהרים, ההרמוניה שמייצרת אווירה מלנכולית מלטפת.
אורן לביא עצמו סיפר שאת האלבום כתב בתקופה בה "מפגש אינטימי בין שני אנשים משאיר אחריו שתי גופות  שמוטות זו על זו וסכין ביניהן, ואם כל מפגש אינטימי הוא פשע, אז כל חדר שינה הוא זירת פשע וכל העיר מלאה פושעים וקורבנותיהם". האלבום אינו מרגיש "זירת פשע", אבל הוא אפוף בעשן אפלולי, באווירה רומנטית חלומית מופלאה. סרט שחור לבן מודרני, מלנכוליה מתוקה משכרת. המנגינות  מקסימות בפשטותן, העיבודים – קאמריים פונקציונאליים. "את נתת לי להרגיש כה אמיתי/ האם את הרגשת כך?" שואל לביא ב – Something Real, מבטא מוטיב של ניסיון למצוא דרך לתקשר בלי לשקר. אורן מייצר קשרים בין השירים, במשפטים חוזרים. Did You Really Say No בשיר הפותח חוזר ב"במערכה השניה" באלבום בשיר באלבום בשיר The Passion Song. השיר Breathing הוא אירוניה על מצב אישי מבוצע ברכות מלו-מלנכולית שובה.
כמו באלבומו הקודם אורן לביא משדר ניכור חם. המלודיה הרמוניה של לביא היא  בדיוק מה שהטקסטים האלה צריכים. צליל אקוסטי מבוסס פסנתר וגיטרה, רביעיית מיתרים, כלי הקשה הגם שהקול אינו "קול של זמר" – מתאים ככפפה. שיר כמו "Second Hand Lovers" או Breathing  הם אירוניה על יחסים. "רוב הזמן אני נושם בסדר", שר לביא, "עובר את הלילה על יין ופרוזה". בסיום Not To Self – מעין מדריך לחיים. תובנות שעליך להזכיר לעצמך מדי פעם. "Never say something you wouldn't like hearing, if you can't be nice- be polite"
ללביא אסור להדביק תווית  סגנונית,  כי הסגנון שלו בלעדי.  Bedroom Crimes ממשיך את האלבום הראשון, אלא שכאן השירים נשזרים יותר זה לזה. המילים והמוסיקה הן חלק משלם גדול יותר, של גוף, תובנה ונפש. "Bedroom Crimes" הוא אוסף של רגעים אינטימיים קסומים ומהפנטים . זה האלבום הכמעט מושלם לכל מי שרוצה לברוח לזמן מה, למקום אחר – כדי להזכיר לעצמו את היופי שאנחנו יכולים למצוא במוסיקה.

**** אורן לביא נולד בישראל. מגיל 20 הוא כבר לא פה.  לונדון, ברלין, ניו-יורק.  למד תיאטרון, כתב וביים מחזות  וגם כתב את המוסיקה עבורם. הקריירה שלו היא תהליך אורגני מאוד.  דבר אחד הוביל לשני. כתב  שירים לפני שלמד לנגן בפסנתר, העלה ליוטיוב קליפ (שצילם בארץ)  שמנפיש חלום פנטסטי של אישה בחדר השינה שלה. הקליפ צולם באמצעות מצלמת סטילס יחידה, זווית אחת, שני שחקנים ותקציב אפס. הקליפ נצפה ע"י למעלה מ-4 מיליון גולשים. השיר כיכב כשיר הנושא בקמפיין של שברולט מאליבו, פרסומת ששודרה בזמן טקס פרסי הגראמי 2008. ב-2009 אורן הוציא אלבום ראשון –  The Opposite Side of the Sea. תשע שנים אחרי יוצא אלבומו השני Bedroom Crimes, המכיל כבונוס שיר מאלבומו הראשון  Her Morning Elegance. כל הלחנים, העיבודים והמיקס הם שלו.

1. Did You Really Say No?
2. Breathing Fine
3. Second Hand Lovers
4. Look At Her Go
5. Sonata Sentimental #1 – You've Changed
6. The Passion Song
7. Sonata Sentimental #2 – Bedroom Crimes
8. (Something Real (Did You Feel It Too
9. Autopsy Report
10. Sonata Sentimental #3 – I Dream of the Water Woman
11. Note To Self
12. (Her Morning Elegance (Bonus Track

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. איזי ליסנינג משעמם פה. רק האישה מיקה טובה (יחסית..) מכ ל הישראלים האחרונים שנתת ..מהר מידי 4 כוכבים+ לכל אומן ששילב מעט פסנתר (אורן לביא ותומר עפרון הדודתיים וקיטשיים), אני מבין אותך, אי אפשר להיות גם אנטי..ולצאת אנטיפאט, אפילו אם האלבומים הללו חולפים ותפלים מאוד, אתם רוצים לשמור על קשרים חיוביים ותדמית חביבה. האומנות…..איננה. אני אומר דבר כזה- אפשר לא לקטול, אבל להשאיר את הכוכבים ריקים ולתת מילה טובה למה שכן+ אפילו יו טיוב שניים מהשיאים של האלבום, אבל לא לשקר את עצמך שזה אלבום שישאר איתך\אחרים\ משהו אחד חדשני או מעז בהם. בלי להגיד מה שגרוע ומשעמם. האי כוכבים יגידו לבד. ביקורת בונה שאני מסכים ב"עדינות" שבה, עם אומנים צעירים ומעט הכרה בעולם. וגם..שיש להם באמת גם אלמנטים חיוביים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן