ונפתח בשאלה: מה הבעיה של אור עמרמי ברוקמן , שהוא ממתין נואשות ל"משהו שיבוא"? האם רוצה להציל אותו מעצמו, מהכאב, מהלבד? מה מקור התקווה שיקום מחדש על הרגליים? אור עמרמי לא נכנס לנבכי מערבולת הרגשות. הייתי מעביר לתחקור פסיכולוגי, כי התיאור כאן סתמי מאוד.
צלקות נפשיות יכולות לבטא תחושות של פחד, בושה, או כאב מתמשך, קשיים בביטחון העצמי או ירידת הערך העצמי,  תגובות רגשיות חריפות לטראומה, סימפטומים פיזיים כמו מתח כרוני, נדודי שינה או בעיות בריאותיות אחרות. עמרמי לא משתף בכל אלה. הוא סומך על המוסיקה שתשדר באמינות את התחושה.

מבחינה זו ברוקמן מצליח יותר. המוסיקה המלודית להפליא, הטון עגמומי פלוס ההפקה האלקטרונית יוצרים  תחושת מצוקה כמו גם תקווה אמיתית, שהמשהו החסר יבוא. אור ניחן בקול עמוק ובעל גוון ייחודי שמאפשר לו להעביר תחושות ורגשות הכי קרוב לעצמו. הביצועים שלו נעים בין רוך ועוצמה, והוא מצליח לספר סיפור דרך השירה.  להתמקד ברגש  שמקרין כאב וחיפוש עצמי. התוצאה חיבור אינטימי אותנטי בין קול יוצא דופן, יצירתיות מוזיקלית ונאמנות לעצמו.

אור עמרמי ברוקמן משהו יבוא במאי: לירן סגל צלם: איציק מיזרוחין

בסוף הדרך אולי אמצא תשובה/ אולי אבין אותה
אולי אצליח לגלות שאין פה שאלה
שרק צריך פשוט לתת לזה לשקוע  לאט

ויש כאב גדול / שלא רוצה ליפול רק מנסה  לגדול
להתפשט ולהשבית אותי בקול גדול
אני צועק ואף אחד פה לא שומע

משהו יבוא  וילטף אותי / משהו יבוא / ויפרק אותי משהו יבוא
עכשיו אני צריך לקום על הרגליים  מחדש
משהו יבוא  ויחבק אותי / משהו יבוא  ויחרפן אותי
משהו יבוא עכשיו אני צריך לקום על הרגליים מחדש

בסוף הדרך/ אולי אוכל לצחוק על כל הצלקות
על כל הרגעים שרק ניסיתי לרצות / שלא ילכו ואשאר לבד עוד פעם
וזה מסע מטיש / הלוואי הייתי מסוגל להיות טיפה אדיש
ולא לצעוק כשקצת שורף לי בעיניים צריך לזכור שזה מציק אבל בינתיים

משהו יבוא  וילטף אותי / משהו יבוא  ויפרק אותי משהו יבוא
עכשיו אני צריך לקום על הרגליים  מחדש
משהו יבוא  וימלא אותי / משהו יבוא  ויחרפן אותי
משהו יבוא עכשיו אני צריך לקום על הרגליים מחדש

בסוף הדרך אולי / אוכל לזכור שיש לי קרן אור
שלא משנה לאן הגעתי / יש לאן לחזור
גם אם סיימתי עם דמעות שוב בעיניים

משהו יבוא / וילטף אותי משהו יבוא ויפרק אותי
משהו יבוא עכשיו אני צריך לקום על הרגליים מחדש
משהו יבוא ויחבק אותי / משהו יבוא ויחרפן אותי
משהו יבוא / עכשיו אני צריך לקום על הרגליים

אור עמרמי ברוקמן פייסבוק