השיר מדבר על הכמיהה לאימהות-ילד מתוך תחושה טרגית של החמצה. השוואת גורלה של הדוברת לגורלן של רחל וחנה מהסיפור המקראי מעניקה לתחושת העקרות של הדוברת בשיר גם משמעות סמלית, טרגית ועל-זמנית, כביטוי לערגה לאימהות כחוויית-יסוד. מלבד הכותרת, אין בשיר כל התייחסות לנושא העקרות; ואולם בכל זאת יש חשיבות לעובדה שהשיר לא נקרא "אוּרי" אלא "עקרה".
השם "אורי" אינו מקרי. זהו שמה של דמות נכספת, ולא של דמות ריאלית. בשיר ניתן לשם "אוּרי" הסבר מנומק: "רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר. / רְסִיס נְהָרָה.". השם הוא שם קצר, אינטימי, בן שתי הברות, כלומר שם שמביע תקווה, הילד שלא נולד היה יכול היה להאיר את עולמה.
מבין 16 הלחנים שנכתבו לשיר הזה הגרסה של אחינועם ניני בליווי גיל דור היא מהיותר מפעימות לשיר הזה. ניני מצליחה לבטא את עומק חווית החסר בביצוע רך, בטון צלול, בצליל של הזדהות.
בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,
שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.
לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט
בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.
יֶלֶד.
קָטָן.
אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי!
רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר.
רְסִיס נְהָרָה.
לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר
"אוּרִי!" –
אֶקְרָא!
עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.
עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.
עוֹד אֲחַכֶּה
לוֹ.
