מי שחשב שזמרות סול רתם נ' בלוז בתקופתנו הן פס יצור, באה איימי ווינהאוס והראתה, שניתן להגיע לסגנון אישי בלעדי בטון, בהבעה. ג'אזית, בלוזית. אני לא מדבר רק על הלהיט Rehab. תקשיבו לשיר שנקרא "איזו מלחמה לא קדושה" Some Unholy War. אין בה כמעט שומדבר אופנתי-עכשווי. היא מושפעת מהמסורת. מבילי הולידיי של החמישים דרך הסופרימס של השישים. אין שום ספק: ווינהאוז הייתה אמנם זמרת-יוצרת מושפעת, אבל באופן הכי טראגי ואירוני כתבה ושרה על אהבה ואובדנה בדרכה המאוד מקורית.
האלבום הזה יצא 5 שנים לפני מותה הטראגי. (ב-4 באוקטובר 2006). איימי ווינהאוז, זמרת הריתם נ' בלוז, לא הייתה עוד זמרת ריתם נ' בלוז וסול. "כשאתה כותב שיר, אתה חייב לזכור איך הרגשת". כך הסבירה איימי ויינהאוס, על דרך עשיית האלבום  השני שלה. היא עבדה עליו עם המפיקים סאלאם רמי Salaam Remi ומארק רונסון Mark Ronson. אותנטיות היא מילת המפתח. על כך היא קיבלה שלושה פרסי גראמי בגיל 25.
עשר שנים ליציאת האלבום, ואי אפשר לפסוח על החשיבה של ווינהאוס. היום כמעט לכל משפט משיריה יש סאבטקסט, שמוביל למותה מהרעלת אלכוהול בביתה בקמדן  ב-23 ביולי 2011 בגיל 27, מות שלא הפתיע את העוקבים אחריה, בטח לא את העיתונות, שסיקרה אותה ואולי אף אחראית במידה כזו או אחרת  למותה, אחרי שהסיפורים מאחורי השירים (סמים, אלכוהול + בולימיה) הגיעו לא ק לאולפן, אלא לכותרות הצהובונים.  מציאות חייה הייתה חזקה  מכל כותרת.
יש רגע אחד בסרט התיעודי Amy של אסיף קפדיה על חייה של איימי ווינהאוס, שמראה  אותה באולפן עם המפיק המוזיקלי מארק רונסון, מקליטה בטייק אחד ארוך את  "Back to black". כתיבת השיר והקלטתו מגיעה בסמוך לפרידתה הראשונה מבן זוגה, בלייק פילדר סיביל (הם עוד יספיקו לחזור, להתחתן ולהיפרד שוב במהלך חייה הקצרים), ואי אפשר שלא להרגיש כמה מילותיו של השיר פוצעות ומהדהדות, בעודן מוקרנות על המסך. עם זאת, ווינהאוס, שלדברי חבריה הייתה שבורה ומפורקת באותה התקופה, מבצעת את השיר בטייק אחד ארוך ומושלם, כאמנית הנשמה האמתית שהייתה. בסיום היא מחייכת לרונסון ושואלת: "זה יצא קצת קודר בסוף, לא?"
הסאונד תואם את הקונטקסט המוסיקלי שלה. וויינהאוז משדרת אותנטיות בכל שיר – במיווחד השיר שעל שמו נקרא הדיסק – "באק טו בלאק", העוסק בשברון לב של האוהבת הנכזבת. ועד שיר על יחסים רעועים בינה ובינו שנקרא You Know I'm No Good בליווי של סקסופון פאנקיי.
מצוינת הפקת הסול המאוד שורשית הזאת, שיש בה משמרי טריות לימינו, כמו גם העיבודים, ביניהם העיבוד הנהדר ל"אני ומר ג'ונס". וויינהאוס הייתה  מסוג הזמרות שמעבר להגדרה. כמעט כל  שיר מצביע על אוריינטציה טיפה שונה מקשת ההשפעות הזו שנעה בין סול סיקסטיז לג'אז בלוז בסיסי.

שירים: Rehab, You Know I'm No Good, Me & Mr Jones, Just Friends, Back To Black, Love Is Losing Game, Tears Dry On Their Own, Wake Up Alone, Same Unholy War, He Can Only Hold Her, Addicted

Amy Winehouse – Rehab

Amy Winehouse – Back To Black

Amy Winehouse – You Know I'm No Good

https://www.youtube.com/watch?v=b-I2s5zRbHgRehab