נרים גבה שואלת: הפיוט הזה מגיע מאילן פלד, זה שעושה תפקידים קומיים של נשים גרוטסקיות? אני משאיר את סימן השאלה למקרה שמישהו יתקן אותי אולי זה לא הוא. כאן הוא פייטן שנקלע לסערת השראה, וסחב לתוכה את ברי סחרוף, אילן שתול על פלגי מים, נתלה ברצינות מאופקת על העץ הגבוה של תהילים א פסוק ג'.
ממחבואו בפרדס האיש מחפש את ישועתו בניסים, בספירות עליונות. בצלילי הפתיחה הייתה לי אסוסיאציה למוסיקת מערבונים. קצב הדהירה מוציא לדרך ראשית, אבל טון השירה המלנכולי של פלד את סחרוף מוריד לדרך עפר אפלולית. המנגינה מובילה בבהירות לדרך. הזמרים לא עושים מאמץ. נותנים לחספוס לצבוע את השיר בצליל שהוא יותר גשם משמש.
הטונים הנמוכים הם שמייצרים את הגוון הייחודי של השיר, מובילים אותנו בדרכי המסתורין של פלד שמנסה בפואטיקה התנכ"ית הזו לגעת באידילי ובאלוהי. סחרוף משלים את פלד, גם משדרג לו מבחינה ווקאלית. צליל החצוצרה (רוי זוזובסקי) בסיום מוסיף יופי מופלא לאווירת השיר. צל"ש לעיבוד. מעניין ומיוחד, מגיע, נוגע, מחלחל.
אילן פלד וברי סחרוף ומה נשאר
ואם אלך מבית אבי/ אבוא בשערייך/ ריחות פריחת ההדרים/ אזכור את כל/ שדותייך
ממערות שעל ליבך/ תאירי את זרעייך/ אל אדמתי/ אילן שתול/ על פלגי מים
ומה נשאר, אולי ניסים/ אולי יונה תגיע/ אולי מילה מהמרומים/ אותי תפתיע
ובכרמים הענבים/ רוקמים חיים בשמש/ על מה נשב ונאסף/ מול ים שוטף
נשמת אפך/ וחמתך/ פרחים בשמי הקיץ/ שמחת החג/ התבודדה/ ראשי רוצה רק מים
ובעיניי עם הדמעות/ אשמח יומם וליל/ אל מחבואי/ שם בפרדס/ אולי אמצא לי בית
ומה נשאר, אולי ניסים/ אולי יונה תגיע/ אולי מילה מהמרומים/ אותי תפתיע
ובכרמים הענבים/ רוקמים חיים בשמש/ על מה נשב ונאסף/ מול ים שוטף
מהמרומים אולי כוכב/ אולי שופר ישמיע/ למדני על כל השמשות/ בסוף נגיע
ובגשמים העננים/ שוצפים כל מפלייך/ שובם של כל המלאכים/ יזהר רקיע
